אני בחורה בת 28 שרוב שנות חיי הייתי חסרת ביטחון מאד, בישנית ובלי הרבה חברות אם בכלל....כיום בגרתי ברוך ה. אני רווקה שמעולם לא הטריד אותי להיות במקום הזה עד שקרתה תפנית. כל חברותיי שכנותיי /כל בחורה שאני מכירה קרובה רחוקה נשואה היום. טווח גילאים שונה רקע שונה אבל נשואות ילדים וכו. אני בחורה שמחה מטבעי, ובשנה האחרונה אני עייפה, חסרת אנרגיה שנוח לה לשכב במיטה ולישון. יש לי ידע איך לשנות את המצב אבל זה פשוט לא קורה. אני כואבת פיזית ונפשית. ההורים מרחמים ומיואשים מהמצב שאני ואחותי הבכורה רווקות. יש לנו אחות צעירה שנשואה ומקימה משפחה. קשה לי שלא להסתכל ולהשוות את הריקנות שלי למול חייה המלאים אני לא מצליחה לפרגן לאחותי מתבצרת בעמדה שלי, של הרווקה הקשוחה ומתמרמרת ואפילו לא מדברת איתה, כן עד כדי כך אני כועסת על כך שאני לא שווה בין כולם. אני בודדה כבר הרבה זמן. לא מחפשת בן זוג כמו שחיפשתי לפני שנים היה לי חשק רצון ותקווה למצוא. אני בחורה מלאה ברגש ונתינה, ומרגישה שאין לי למי לתת. גרה עם ההורים ללא תואר או תעודה ובין עבודות ונמאס לכולנו אחד מהשני יאללה תתחתני שומעת את זה כל הזמן, וזה מכאיב עוד יותר איך הגעתי למצב הזה . בקיצור מתבזבזת.....ממלאה את החלל בקניות מיותרות ואוכל בחוץ. אני רוצה לחזור לימים טובים שהיו שאני כיפית מצחיקה ולא מתוסבכת. בשורות טובות שבוע טוב
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות