במשך חצי שנה אני מנהלת קשרים מזדמנים, חלקם ארוכים וחלקם קצרים. במשך חצי שנה אני נאלצת לשקר לאמא שלי שאני נמצאת אצל החברה הכי טובה שלי כשלמעשה אני הולכת ונפגשת עם גברים.
חברה שלי יודעת את המצב, כך שהיא מוכנה לכל תרחיש... אבל שום דבר לא הכין אותנו לסיטואציה הבאה:
לפני חודש אמרתי לאמא שלי שאני נפגשת עם החברה הזו כשנסעתי מחוץ לעיר עם גבר. במהלך הפגישה שלי איתו אמא שלי לא הפסיקה לחייג אליי, לא רציתי לענות כי פחדתי. היא אף פעם לא מתקשרת אליי כשאני אומרת לה שאני אצל החברה.
כשהוא החזיר אותי הבייתה אמא שלי חייגה אליי ועניתי לה, היא שאלה בעצבנות איפה אני ועם מי הייתי. אמרתי לה שאצל החברה. היא התעקשה שזה לא נכון ואמרתי לה שאני דוברת אמת. חברה שלי במקביל שלחה לי הודעה וכותבת שאמא שלי חיכתה מתחת לבית שלה כדי לאסוף אותי ממנה (ללא עידכוני!!!) והיא לא ידעה מה להגיד לה.
כאמור, חלף חודש, והיא עדיין ממשיכה להזכיר את התקרית ההיא שיצאתי שקרנית. מאז כבר אין לה אמון בי. אני כבר לא נפגשת עם אף אחד מהפחד ממנה. מפחדת שהיא שוב תפיל את חברה שלי ככה. מפחדת שהיא תגלה את האמת. אני לא רוצה שהיא תדע כלום. אני לא חושבת לספר לה אפילו שאני נפגשת עם גבר/ים. אני לא רוצה שהיא תדע על החיים הפרטיים שלי.
אני בת יחידה להורים גרושים, כל מה שיש לאמא שלי זה אני. אני מבינה את הדאגה שלה, אבל היא לא צריכה להתנהג באובססיביות כזו אליי.
במשך חודש נשארתי בבית, מילאתי משימות בבית, הצלחתי בבגרויות. כל חיי אני מנסה להישאר בתדמית של הילדה הטובה רק כדי שלאמא שלי יהיה טוב.
בבקשה תעזרו לי. אני לא יכולה לשים את התשוקות שלי בצד יותר ואני לא אתן לאמא שלי לעצור אותי.
איך להרגיע אותה???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות