שכבתי עם הבת זוג של הידידה הלסבית מתוך נקמה. המצפון הורג אותי עכשיו...

יש לי אופי של אדם נוראי. אני קטן ונקמן, שיכול לשמור טינה למשך שנים. ולזה מצטרפת גם יכולת משחק וראש שרק מפתח מזימות. ואם זה לא מספיק, יש לי עוד תכונה שלילית (שאולי אנשים יראו בה חיוב, אבל לא אני): אני אדם מאוד רגיש ופגיע. כשהייתי ילד כל פעם בכיתי במקרה של קונפליקט. התגברתי על זה בנוערי בחוג דרמה (שגם התפתח בהמשך לכמה הצגות שבהם שחקתי מקצועית).
אז כשהייתי בצבא, בחורה אחת התחילה לפלרטט איתי על בסיס קבוע. התאהבתי בה והיא כשראתה את זה ניצלה אותי בלי לתת כלום בתמורה. פשוט אחרי שהשגתי לה כמה דברים בצבא (שעלו לי בריתוק בסוף) - היא נהיתה קרירה ואיבדה כל עניין. וכעבור חודש מצאה חבר. זה פשוט שבר לי את הלב בזמנו.
אחרי השחרור הבחור הזה גם הוא נזרק, מכיוון שלא הצליח להתקבל להנסת חשמל (ואז אין לה יותר עניין להחזיק אותו). ובמשך כמה שנים כמעט שלא תקשרנו, ובזמן הזה תמיד כאב לי עד כמה שהיא ניצלה אותי בקלות ושיחקה כמו בכלבלב. אכלתי את עצמי מה עשיתי לא נכון עד שבסוף הבנתי: בחור נוסף בפייסבוק כתב לה על הקיר שהיא גולדיגרית נצלנית שזקרה אותו כי הוא פוטר מהעבודה.
הסיפור לא מסתיים פה, אלא רק מתחיל. הבחורה (נקרא לה מעכשיו "דנה" בשביל לא לבלבל) מצאה את דרכה החדשה עם בחורה לסבית. גיליתי את זה כשהם היו כבר שנה ביחד. ופה הראש החולני והכועס לי פיתח תוכנית רשעה.
בדקתי מה תחומי העניין של החברה של דנה. מה הסרטים שהיא אוהבת, מה הספרים ומה התחביבים. פייסבוק זה כלי חזק. השקעתי זמן, למדתי אותם, קניתי חולצות של הלהקות שהחברה שומעת. ראיתי שהיא מגיעה לאירוע אחד שקשור לתחביב "משותף", שמתי חולצה של להקת הרוק שהיא שומעת. שמתי צמיד של אוונג'רס והגעתי למקום.
השיחה התפתחה מייד. דיברנו על רוק, על קומיקס, על סרטים. הבחורה (רוני, לצורך הסיפור) התגלתה כאישה נבונה, מעניינת ודי מהר ראתה שאני חדש בתחום והחליטה לעניין אותי יותר. החלפנו מידע, התחלנו לדבר טלפונית מדי פעם ונפגשנו לטיולים בתל אביב סתם ככה. עד שפעם (תוכנית, תוכנית) עשינו תחרות שתייה בבר שקרוב אלי. ומכיוון שהיא היתה שיכורה, הזמנתי אותה אלי לראות את האוסף המנגה העלוב שלי. התחלנו עם חיבוקים, היא זרמה. אבל ממש סירבה לחדירה, אז עשינו רק אורלי (גם וגם. אבל היא דרשה שאעשה מקלחת לפני).
חייב לציין שלמרות שהעניין התחיל כנקמה, התחברתי מאוד עם רוני. היא אישה שאולי לא הכי יפה בעולם, אבל ידידה נהדרת. לפחות היתה. חייב לציין שאף פעם לא דיברנו על זה שהיא לסבית.

דאגתי שדנה תגלה שרוני היתה איתי. כי אחרת לא היה טעם בנקמה הזאת. הצלחתי להעביר מסר סמוי שרוני עצמה לא קלטה, שקשור מאוד למה שדנה השיגה כשניצלה אותי (ואין מצב שהיא לא הבינה שזה ממני). אבל יודעים מה? אחרי שכל התוכנית שעבדתי עליה חודשים הושלמה וראיתי שפגעתי בדנה לפחות כמו שהיא פגעה בי: במקום לשמוח, הותקפתי רגשי אשם. השנאה היוקדת נעלמה והפכתי ושוב לאותו אדם קטן ושפל שאני תמיד. הכי מפריע לי שפגעתי לא רק בדנה עצמה, אלא גם בחברה שלה שאולי באמת אהבה אותה. כבר כמה שבועות שרוני לא יוצרת איתי קשר, אני לא יודע מה דנה סיפרה לה. אבל מה שבטוח: הם לא ביחד.
מה עלי לעשות עכשיו? איך להמשיך?