היי. אני וחבר שלי בזוגיות כבר חצי שנה, ויש אהבה בינינו.
אף פעם לא חפרתי לו יותר מידי, נתתי לו את המרחב שלו כשהוא היה צריך, הבנתי לצרכיו.
בלי לדאוג יותר מידי או כל מיני שטויות של של נשים (סליחה על השוביניזם) "למה הוא לא מתקשר?, למה הוא לא מדבר? למה הוא שוכח? הוא לא אוהב אותי? מה לא אכפת לו?" וכ'ו.. וגם כשהגעתי למצב שאני אוכלת סרטים ומודאגת, זה תמיד הוכח כלא נכון, שהכל בראש שלי והכל בסדר בינינו. בזמן האחרון התקדמנו שלב בקשר, לאחר כל הריגושים מגיעים הריבים ומאבקי הכוחות ולומדים להסתדר אחד עם השני, שזה שלב לגיטימי.
אבל היו לנו כ'כ הרבה ריבים לאחרונה, כ'כ הרבה שיחות על הקשר, איפה לשפר, מה מפריע. עכשיו, אנחנו פחות מדברים, כי אחרי כל כך הרבה ריבים צריך קצת מנוחה ושקט אחד מהשני.. הוא מתקשר פחות, הוא עובד הרבה עכשיו, הוא קצת נהיה שכחן. ההיגיון אומר שזו תקופה שהוא צריך קצת מרחב וזה בסדר אבל הלב מודאג שאולי הוא לא אוהב אותי יותר (למרות שהוא אמר מפורשות שהוא אוהב אותי, וגם רואים את זה! ) יש לציין שבכל הפעמים כשזה קרה דאגתי אבל זה תמיד הוכח בסוף כשטויות שרק בראש שלי.
אז עכשיו זה שוב קורה, הספייס הזה שלו. אני יודעת שזה טבעי ויכול לקרות, ואני אמורה לתת לו אותו, אבל אני פשוט מרגישה לא נאהבת, ואוכלת סרטים, שוב!
אולי זה בגלל שהיו לנו כל כך הרבה ריבים לפני, אולי זאת הסיבה, לכך שאני מרגישה תרעומת?
הבעיה שלי בקיצור היא כזאת:
אני רוצה להפסיק לאכול סרטים. אני רוצה להפסיק לחשוב כל הזמן שטויות, לתסרט לעצמי את התסריטים הכי גרועים בראש.. זה פשוט עושה לי רע, אני יודעת שזה לא נכון וההיגיון והראש שלי יודעים שאני חושבת שטויות, אבל הלב גובר על זה ומרגיש נטוש כשזה קורה.
נמאס לי שאני אוכלת סרטים על שטויות במיץ, אני רוצה להיות יותר קלילה כמו לפני כמה חודשים, ולא לקחת כל דבר ללב.. אני רוצה להפסיק לשים לב לכל דבר קטן שקורה בקשר ופשוט לתת לזה לזרום, כמו פעם.. אני לא יודעת מה קרה לי. אני רוצה להניח לראש שלי בשקט, הוא עובד יותר מידי שעות וזה רק עושה רע מכל הבחינות.
אני יודעת שכל התסריטים שאני חושבת עליהם הם לא נכונים, אבל בכל זאת אני ממשיכה לחשוב כך. אני רוצה פשוט לחזור להיות קלילה, ואני לא יודעת איך. תודה לעוזרים..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות