החבר או ההורים למה זה צריך להיות ככה?

אני לא יודעת מאיפה להתחיל אני אנסה להיות כמה שיותר עניינית ולהכניס מספיק פרטים.
אנחנו שלוש וחצי שנים ביחד , חבר ראשון , אהבה ראשונה.. ההורים שלי לא רוצים שנהיה ביחד
זה התחיל טוב .. היינו תקופה ביחד שבמהלכה קרו כל מיני דברים שגרמו להורים שלי להיות אנטי מאוד
לגבי הקשר. אבל מאוד אנטי.
הם שמעו קצת ריבים ועוד כל מיני דברים מסביב.
לאחר ככמעט שנתיים הם דרשו ממני להיפרד ממנו סופית.

אני מאוד קרובה להורים שלי , לא בכיוון לש ילדה של אבא ואמא אני מאוד עצמאית אבל אני מאוד קשורה למשפחה שלי ואטהבת אותם מאוד. לא מסוגלת לחשוב על לא לדבר איתם.
אבל לא רציתי ולא הסכמתי להיפרד ממנו ... על מה ? כי הם לא רוצים ?? אני רוצה !!
אז תחילה המשכתי להיות איתו עד שאבא שלי התפוצץ ואמר לי שזה או הוא או החבר. לא הסכמתי להחליט .. הייתי כמה שבועות אצל דודי שלי היה לי קשה מאודדד כי נורא התגעגעתי  . אין לי בעיה לא לגור בבית יש לי בעיה לא לדבר עם המשפחה שלי. למרות שגם כעסת מאוד.
בנתיים היבר ואני לא ידענו מה לעשות .. פחדתי שידבר עם ההורים שלי ... ובפרט עם אבא שלי. אמא שלי כמה שלא רצתה היא קצת פחות קשה איתי כי זאת אמא.

אחרי שיחות עם המשפחה ועם החבר ועם רב  החלטנו להגיד שאנחנו לא ביחד למשך כשבועיים ושאחזור הביתה ואחכ לדבר על כך שאנחנו רוצים לחזור.. עד שירגעו העניינים. מפה לשם זה לא הלך ככה .. זה נמשך ונמשך ועכשיו אנחנו כמעט שנתיים מסתתרים.

ניסינו לעלות את זה כמה פעמיים במהלך התקופה הזאת .. זה לא עבד !! לפני כמה חודשים ניסיתי רשמית לעלות את זה מול ההורים אמא לר רצץה אבל היתיה איכשהו עוד היה מה לדבר והייץה אולי מוכנה לקבל זאת אבא שלי ממש לא הסכים לשמוע בכלל ולא רצה לדבר על זה.
הם כמובן חושדים שאנחנו ביחד ... להגיד לכם שקל לי להסתיר את זה ? שאני אוהבת את זה ? שאני רוצה את זה ???? בכלל לא. אני מתוסכלת מבואסת מתביישתת בזה. אבל אני גם לא מוכנה לקבל את האשמה על כך. איך אפשר לשפוט אותי ? איך אפשר לבקש ממני להיפרד ממנו ככה סתם ? לעבור את הכאב הנורא הזה כששנינו עוד אוהבים ??
בטח לא בדרך של כפייה לחץ. אני יודעת שגם אם הייתי נפרדת לא הייתי משלימה עם זה הייתי מצטערת על זה ואוכלת את עצמי על זה הרבה.

באופן כללי איך הקשר היה בנינו ? יום עסל יום בצל.
אנחנו לא טלית שכולה תכלת ולא הכל לבן.
 היו לנו מלא מלא ריבים מלאא קנאה של אחד השנייה שקרים חוסר אמון

אבל גם הרבה הכלה הרבה שיחות ועברנו מלא דברים ביחד. התמודדנו ועברנו גם מלא שינויים לטובה .. למדנו הרבה. אבל עדיין זה לא כמו שזוגיות אמיתית צריכה להיות.
אני תוהה לפעמים אם זה בגלל המצב עם ההורים ויש לזה חלק גדול. אבל לא רק.. גם לפני היו מלא ריבים וגם היום יש מלא ריביפ שלאקשורים לזה.

זה בא בתקופות לפעמים רבים מלא לפעמים שבוע שבועיים שקטים.
אנחנו מאוד מאוד מאוד קשורים אחד לשנייה וההפך.מאוד. אני לא מסוגלת לחשיב על פרידה ממנו ושיהיה עפ מישהי אחרת ... אני לא מסוגלתתת אני אפגע כל כך אני אקרוס. כמה שניסיתי.
לא יכולה. הוא נמצא אצלי עמוק בדם בלב.
אני אוהבת אותו כל כך ושונאת אותו כל כך.

מרגישה הרבה פעמים לבד אבל גם מרגישה שמלא דברים הוא עושה שהם לא מובן מאליו .. כמו נשאר איתי למרות המתב עם ההורים .. כמו שהוא עדיין אוהב אותי למרות מלא דברים.
הריבים זה מהצד של שנינו הרבה גם על שטויות והרבה גם לא. אנחנו שונים במלא דברים .. מלאאא
אני לא יכולה שסוגרים עלי ואומרים לי מה לעשות.
ואני לא מוכנה להיות אישה כזאת .. אבל לפעמים מרוב הכאב של המחשבה על פרידה (ולא שלא ניסינו) אני מעדיפה להישאר ככה
פעם מאושרת איתו כל כך ופעם סובלת כל כך.
אני גם מאוד חסרת ביטחון .... שאולי יתאהב במישהי אחרת ויעדיף אותה על פני. אפילו כשאנלנו עוד ביחד ..... וגם אם ניפרד והוא יהיה עם מישהי ואני פשוט לא אוכל להתמודד עם זה. לא אוכל. ארגיש שהכל שקר כל מה שאמר וכך מה שהיה .. וגם אם ךא שקר הכאב על זה ששכח אותי והץהאהב במישהח אחרת. ואפילו לא התאהב אפילו אם ירצה לחזור ויאהב אותי אבל אם יהיה עפ מישהי אחרת אפילו בטעות או מכעס על פרידה אני אשבר.
ולא תהיה דרך חזרה.

אני כל כך רוצה לפתור את המצב עפ ההורים כדי שנוכל ל.ת צאנס חדש ואמיתי.
אבל איךךךךך זה לא עוזר.
זה לא אופצייה לעזוב את הבית ולנתק קשר מההורים. ההורים שעשו בשביי
לי כל כך הרבה וגם הסיךור הזה לא מכוונה רעה.... אני יודעת. הם רוצים את הטוב ביותר בשבילי. אבל עדיין.. למה ככה למה זאת הדרך ? צצד שני אם ניקשר יותר ? איך לעזאזאל מתמודדים . מה עושים ?

לא יעזור לדבר איתם לא יעזור שהוא ידבר איתם הוא ניסה במכתב בטלפון בעיקר עם אמא שלי .. אבא שלי לא רוצה לשמוע וזה לא קל לעמוד מולו. בטח לא קל להידחות כל פעם על ידם. זה גם פוגע.

אני שבורה מהמצב. מפחדת כל כך מכל תוצאה אפשרית.
לא יכולה להיפרד ממנו ולא יכולה לעזוב את הוריי
הצילו בבקשה
קשה לי
תנסו להבין אותי ..... אני פשוט לא יכולה

ניסיתי הכלללל
מתחננת לעזרהה מנסיונכם ודעותכם.
מעריכה ומוקירה תודה מראש.
תבינו רק שזה לא אפשרי להיפרד ממנו אני לא מסוגלת לכאב הזה או שיהיה עם אחרת (או עם אף אח. .. אני רוצה אותו ואוהבת אותו כל כך) כבר ניסיתי .. וגם מהוריי האהובין כל כך .. ולא מוכנה.
ואני אצטרך לבחור כי המצב לא יוכל להמשיך ככה. ... והם לא יקבלו. וירצו שאבחר.
אם הייתי יכולה הייתי טסה ובורחת לחול .... אני לא יכולה.
בבקשה ..