היי אנשים,
אני נשואה באושר כמעט חמש שנים ב"ה, אמא לשלושה, (וממש עוד יומיים אני בת 24, אז אני חייבת לציין שנהנתי לסמן שאני בת 23, ככל הנראה בפעם האחרונה (; ), סטודנטית ומתגוררת כרגע ביישוב מרוחק מהמקום בו גדלתי ומבני משפחתי.
לבעלי יש פה עסק שקיבל מאביו, ולכן עברנו לפה. אנחנו ב"ה בשלבים של קניית בית.. העניין הוא כזה- פתאום הבנתי שאני לא בטוחה שאני רוצה להשתקע כאן.. נכון, כבר התמקמנו פה.. אנחנו מכירים המון אנשים ולגמרי מרגישים בבית, זה אחלה מקום לגדל בו ילדים, העבודה שלנו פה, בית החלומות שלנו פה- ובכל זאת.. הרגש לא מרפה.. אני מרגישה שהמקום שלי הוא ליד המשפחה שלי! בעיר בה גדלתי! קרובה לכולם ולהכל!
יש לציין שגדלתי בת"א, קרובה להכל, ועכשיו אנחנו גרים במקום דיי מבודד.. יש אצלנו הכל, אבל אפילו שזאת עיר, האווירה היא קצת יותר יישובית- שזה פלוס מבחינת גידול ילדים.. אך כמישהי שגדלה בת"א וצמאה לעיר.. קשה לי לחשוב שכל החיים אהיה ככה מבודדת.. לא רק מבחינת נסיעות וכד'.. מהמשפחה.. געגועים תמידיים.. צפייה לפעם בחודש הזאת שבה נוסעים להורים שלי, ואז כל השבת מרתון מסבתא לסבא ולדודים, רק כי אני חייבת להספיק לראות את כולם כל פעם.. הרי גדלנו יחד צמודים!!!
אבל מצד שני.. העבודה פה.. העסק של בעלי.. יש פה בכלל אפשרות להתלבט? :(
יש לציין שאין לי עדיין רישיון.. אולי בגלל זה אני מרגישה ככה מבודדת?
אם אלמד נהיגה זה ישתנה? זאת נסיעה של שעה וחצי+ (לא כולל פקקים)..
בלי קשר תכננתי להתחיל ללמוד הקיץ, אבל זה באמת ישפיע כ"כ? הרי זה לא שאוכל לנסוע כל יום.. (דלק וכד')
בעלי כל הזמן אומר לי שאין לו בעיה לנסוע כל יום מהמרכז לפה כדי לעבוד.. אבל עוד עם הפקקים של הבוקר.. ייקח לו נצח.. לא רוצה לעשות לו את זה.. מה גם שבמרכז הרבה יותר יקר!
ללכת על הבית הזה? זה באמת כל מה שרצינו, אבל הגעגוע הזה לא מרפה.. הגעגוע לעיר, לים, למשפחה ולחברות.. מבולבלת ממש.. :/
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות