אני ואשתי היינו לפני חודש בקיבוץ עם שני ילדינו הקטנים (4,6) באיזור הצפון. יש שם כלבייה והיא ראתה גור כלבים שמצא חן בעינייה.. מעורב כזה האמת שדי חמוד..היא החליטה שהיא בוחרת לו שם: "דולצ'ה" ולאחר שסיימה "להתפעל מכמה שהוא חמוד" התחילו החפירות:
שיגעה אותי שהיא רוצה להביא אותו הביתה ולא רציתי אין לנו מרפסת ולא חצר
זה עושה המון בלאגן בבית ואני מאוד סטרילי ואני כל הזמן מנקה את הבית ואין לי עניין שיהיה גורם נוסף שיבלגן לי עכשיו.
בקיצור מאז היא לא מפסיקה לחפור בנושא שהיא רוצה אותו וגם הולכת ונהיית עצבנית יותר
אמרתי לה שאני לא מעוניין בכלב.. ושלא תחשוב שהוא כזה חמוד כי אחר כך הם נהיים גדולים וחוץ מזה שהיא עצלנית.. היא תתלהב ממנו כי הוא חמוד אבל היא תזניח אותו
היה לי כלב שהייתי קטן וזו אחריות.. זה כלב זה לא רהיט חדש..
אני יודע שבסוף רק אני ארד איתו לסיבובים, אני אנקה אחריו וכו.. וכו..
בקיצור היא התחילה ממש לדבר לא יפה לומר שאני לא מתחשב ושהיא נותנת לי שלושה ימים להביא לי את הכלב הזה הביתה אחרת היא תסע להביא אותו לבד משם..ושהדעה שלי לא רלוונטית בכלל "קבעתי עובדה, לא שאלתי שאלה" ככה היא אומרת.. אפילו זרקה משהו מרומז כזה על גירושים שממש הלחיץ אותי
אני שם לב שהמצב בבית נהיה ממש גרוע בעקבות הנושא היחסים בינינו נהיו קרירים היא כל הזמן עושה לי פרצופים שלא נדבר על סקס.. שכבר חודש ימים היא עושה לי דווקא במיטה בגלל הנושא..
חשבתי אולי בשביל להרגיע את הרוחות לוותר ולנסוע להביא לה את הכלב הזה
הילדים אגב לא התלהבו ממנו בכלל! הקטן ממש נלחץ ממנו ולא הפסיד לבכות..
הגדול כלל לא הביע עניין.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות