הקדמה:
אז ככה, אני בן 28, ושוב הייתי בדייט עם אישה שמצאה חן בעיניי, היה טוב, מצחיק והכל.
שוב הגענו לנושא מערכות היחסים ושוב הייתי צריך לקחת את הרגליים, לקפל את הכל ולארוז את עצמי ל-בדידות.
אני לא מצליח לתפוס את זה.
אף אחד מהחברים בגילי לא בתול, ואני יותר מוצלח מכולם ביחד ולחוד(או לפחות הייתי, מאבדים עם השנים).יש לי ביטחון עצמי גבוה, זה לא הבעיה.
במילים אחרות, אני משתגע. למה הדבר שעבדתי עליו כל כך קשה.
למה אני שומר דבר מינמאלי ואינטימי בקשר לאישתי, למה אני מכבד את בנות הזוג הקודמות שלי.
ואני משתגע למה דווקא אתן הבנות, זה לא ב-סדר העדיפויות שלכן.
אני גבר, ושמרתי. ועם כל הכבוד לתגובות הפמניסטיות שצפויות לי,
עבור אישה הדבר הזה יותר אינטימי.
אז איך זה ייתכן המצב הזה, אני באמת כל כך טיפש ? סתם הקשתי על עצמי כל הזמן?
זה באמת כל כך מיותר ? ולמה אני קורא כאן רק תגובות של גברים על הדבר.
במילים אחרות,
מה אתם אתן חושבים על הנושא הזה ?
זה חשוב זה לא חשוב ?
האם אני צריך לפסול בגלל זה? האמת שאני סתם שואל את זה, אני לא יכול שלא.
זה טבוע בי מחד, מאידך, הבדידות דוקרת חזק.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות