מאז שהייתי ילד אמא שלי דחפה אותי ללקחת כדורים, כשהייתי ביסודי הייתי ילד היפראקטיבי ולא עניינו אותי הלימודים, אז היא נתנה לי ריטלין למרות שלא רציתי ולמרות שזה עשה לי לא טוב היא התעקשה.
בלית ברירה לקחתי את הכדור הזה, לאחר מכן היא ראתה אותי פועל עם סימפטומים של או סי די . אז ישר שלחו אותי לפסיכאיטר ותוך יומיים התחלתי לקחת פריזמה.
זאת הייתה תקופה לא קלה בשבילי ואבא שלי היחיד שהבין אותי ובמשך שנתיים הוא אמר לאמא שלי שאני לוקח בזמן שאני לא. היה לי טוב.
לאחר מכן התחלתי לעשן סיגריות בחטיבה, לקח כמה חודשים אבל בסופו של דבר אמא שלי הייתה מוכנה לקנות לי טבק, כן, לילד בן 14-15 .
כמובן שלאחר מכן התחלתי לשתות ובהתחלה היא גם הייתה נגד ולאחר כמה חודשים היא העלימה עין והפסיקה לומר לי מה לעשות בנושא.
האלכוהול עשה לי רע, בגללו חזרתי לקחת את הפריזמה אבל הפעם במינון הכי גבוהה שהכי אפשר לקחת...
אבל אני לקחתי את עצמי ביידים, הפסקתי לקחת ריטלין, הפסקתי לעשן סיגריות לא נגעתי באלכוהול כבר שנה , ואני עושה ספורט ומדיטציה כמה פעמים בשבוע .
בחצי שנה האחרונה התחלתי לעשן קנאביס, דבר שלא עשה לי רע ולא פגע בי בסך הכל.
כשאמא שלי גילתה את זה היא התעצבנה עליי ברמות, היא איימה עליי שאם לא אפסיק היא תשלח אותי למכון גמילה, התפשרתי איתה בכך שאגש לשירות מבחן לנוער.
אין לי בעיה להפסיק לעשן, יש לי בעיה עם זה שאמא שלי סיממה אותי מאז שהייתי ילד אבל כשראתה שאני מעשן קנאביס ולא עושה חומרים אחרים שהרבה יותר מזיקים לי ועושים לי רע.
אני לא מסוגל להסתכל עליה, היא סיממה אותי כל החיים שלי ללא רצוני אבל כשאני מחליט מה אני רוצה שיהיה בגוף שלי זה הדבר הכי נורא מבחינתה.
אני לא יודע מה לעשות איתה, במיוחד שאני גר איתה בבית ואין לי לאיפה ללכת.. אשמח לעזרה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות