די אין לי כוח יותר למה לקום בבוקר ולצאת אל העולם הזה בכלל לנסות לרכוש השכלה או לתדלק ולאכול וללמוד אין טעם לכלום..
-אני בן 27 סטודנט שנה שלישית להוראה לא רוצה לעסוק בזה עבודה בבית ספר זה סיוט בזבזתי 3 שנים מהחיים שלי ושילמתי את כול החסכונות שלי בשביל שיהיה לי תואר.
-אני גר אצל ההורים בקומה למעלה וזה כמו סוג של כלא..
-אני לא מצליח להיות בזוגיות וזו הבעיה העיקרית כי זה מכניס לי טעם לחיים כול ההיכרויות שהיו לי בעבר וקרו מעצמן כי אני לא אסרטיבי מספיק פשוט לא יכולות לקרות יותר בגיל שלי הפסדתי כול כך הרבה בחורות טובות שהלב שלי נחמץ מזה פתאום כולם נשואים ורק אני יש כמה בחורות בעולם שחשובות שאני דפוק ואובססיבי ....תמיד הכרתי דרך חברים ולא כול מיני מוזרות באפליקציות הבעיה שבשנה האחרונה אין לי כלום ואני לא מצליח גם ליזום חשבתי שאיך שהוא העולם יסדר את זה אבל למען האמת אין קארמה ואין גורל יש אנשים הרבה יותר מוצלחים ממני רווקים....אני בטיפול פסיכולוגי כבר חודשים השיחות מאוד עוזרות אבל רק זמן קצר אני לא יודע מה עוד יש ביכולותיי לעשות אני מתחיל להיות חנוק כלכלית וזוגיות אני לא מצליח לייצר כי אני טוב מדי וזה לא תופס בעולם האמתי אבל אני לא מצליח להשתנות אין לי כוחות להמשיך יותר בחיים שלי התואר גמר אותי וזה לא פותח לי דלת לעבודה בשכר מכובד מלבד הוראה שאני לא רוצה ...אמא שלי כבר שנים נאבקת בפרנסה ולאבא שלי לא אכפת ממני...אני ממש לבד חוץ מהפסיכולוגית המקסימה שלצידי...נשים בורחות ממני כמו מאש עד גיל 27 זכיתי להכיר בערך 8.9 נשים מקסימות אבל עזבו אותי כי הן טוענות שאני לחוץ ולא סגור על עצמי הקדוש ברוך הוא יודע כמה קשה לי כבר לסחוב את עצמי הטעויות שלי חוזרות על עצמן בלי שינוי רע לי ובעיקר קשה לי ההתפכחות הזו שאני עובר אני לעולם לא אהיה יותר בן 20 ואופטימי מה אפשר לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות