היי
אין לי חברים בכלל, לא יצאתי ליום הולדת או משהו כזה כבר מגיל 15, החרימו אותי בתיכון ובחטיבה, תמיד היה לי רע והשפילו אותי בכל מקום.
עשיתי קורס פסיכומטרי וחשבתי שאכיר קצת אנשים וגם שם הייתי בודדה כשכולם היו יחד ואני בצד וגם ריכלו עליי וגם שם סוג של השפילו אותי וגם לא הצלחתי בפסיכומטרי כבר פעמיים למרות שחרשתי את החיים ולא קיבלתי את הציון שאניי צריכה.
מרגישה שקשה לי ולא אצליח לעשות כלום אף פעם..
אף פעם לא מתחילים איתי וגם כשמתחילים זה רק גברים בני 35 ומעלה שמחפשים סטוץ. והרבה פעמים מטרידים אותי ברחוב ואין לי עם מי לספר את זה אז זה נשאר בבטן. אני מדברת עם עצמי בעיקר בלילה כי אין לי עם מי
אין לי עם מי לשתף את זה כי אין לי חברים בכלל, לא קבוצות ווצאפ, ושום דבר
אני לא בצבא
אין לי גם תקשורת עם אנשים כי אני לא עובדת ועובדת בתור מורה פרטית לכמה תלמידים.
אז התקשורת היחידה זה קביעת תורים עם ההורים שלהם. עבדתי בתור מלצרית ובגלל הקושי הפסקתי.וההורים שלי די ישנים אז הם לא מבינים אותי והם נורא קרים אליי.
רק רציתי לפרוק ולשמוע קצת עידודים. תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות