אני פורקת את מה שאני מרגישה עצות או דעה על מה שרשמתי.

קל לשפוט כל הזמן , קל להגיד אל תפחדדי מאף אחד .. אבל קיבינמט כאילו שהחיים בכלל מאפשרים לי אחרת   .. זאת אני ומי שלא טוב לו שיילך לחפש תחברים שלו.

אף בן אדם לא מפחד כי בא לו צומי אף אחד לא בוכה כי הוא רוצה עזרה. . לאף אחד לא נעים להיןת שונה .. ובכל זאת אני לא רובוט אני בן אדם עם רגשות..

חיים זה מתנה רק חבל מאוד שיש אנשים ומצבים שגורמים לך להיכנס לריב עם עצמך. וקיבנימט איך מתגברים על זה איך מתגברים על קשיים כאלו.. בשביל מה זה טוב כל הקשיים האלו אם אני לא יודעת להתמודד איתם..

יש אלוהים אחד והוא רואה ושומע הכל . וכל מי שגרם לי לבכות ישלם על זה ביוקר. כל מה שביקשתי זה להיות שווה כמו כולם לא רוצה להיות שונה . אז מה עם יש לי ידיים קטנות.. אז מה עם עברתי טראומות קשות שעד היום אני לא מוצאת דרך להתעלם מהן. . אז מה אם אני בוכה .. איפה יש חוק שאסןר לבכות.. ממתי אנשים איבדו את צלם האנוש שלהם. למה כל החיים לפתור כל דבר בעצבים ובכעס . . מה זה  נותן ? אולי אני מגזימה אבל האירועים שעברתי במהלך החיים שלי היו מאנשים עם פתיל קצר .. דברים שאם לא היה לי משפחה או אם הייתי אגואסיטית לא הייתי פה היום .כי בן אדם חלש מוותר .. ובן אדם חזק מתמודד . והדרך שלי להתמודד היא בכי. דרך מחורבנת שמוציאה ממני רוע ותסכול...  נו מתי תספיקו לשפוט ?  ה' תן לי כוח כמו שאתה נותן לי גוף מתפקד , ומשפחה, ושמור לי על הפרנסה .. כי אתה יודע כמה סבל עברתי עד שמצאתי עבודה כמה בכי , כמה כאב ; תסכוח.. כמה חווית הפיטורין היא דבר שמשתק אותי לחלוטין. כמה לקח לי זמן להשתקם .. אחרי כל מה שעברתי בעבודות.. ובחיים . אונס , הטרדות מינות , בימוע מעשים מגונים , השפלות מול כולם , צעקות , שימוש באלימות .. לעיני המנהלים ועיני העובדין וכולם שתקו אבל השתיקה שלי הייתה גדולה יותר משל כולם.. כי ככה החיים לימדו אותי לשתוק. כי יש לי מדינה זבל משטרה של כוסיות. אבל הכל בסדר הבית דין לא כאן הבית דין למעלה אצל בורא עולם ואו או איזה עונש אתם הולכים לקבל .. מישו יודע מה אני בכלל חווה בגוף כשיש צעקות . . תחושה של חוסר שליטה ; של בריחת שתן .. בכי .. מישו מבין בכלל שאני מפחדת לדבר עם מנהלים.. כי בוסים מזמן הפכו להיות רובוטים. . משיו יודע כמה קשה לי ההתפטרות שעברתי.. כמה רציתי לגמןר תחיים שלי בגלל זה מרוב קושי .. ואלוהים בזה שאסיים ואגיד לך תודה על מי שאני שיש לי לב ענק .. והלב שלי פתוח ומכיל כל אחד .. תודה שאתה נותן לי עוד יום בעולמך , על האוכל , משפחה ; חברים על גוף שמתפקד .. על נשימה ותודה גם על הרע. תודה על כל השיעורים שאתה מלמד אותי .. על הניסיונות שאתה מעביר אותי .. רק אבא יש לי בקשה אחת קטנה שמור לי על הפרנסה הפחד שלי מלאבד פרנסה לא יעזוב אותי לכולם ואף אחד לא יבין זאת .. שמור עליי קח תבכי שלי ותרגיע אותי , קח תרעש שלי ותשקיט אותו  , קח תכאב שלי ותרפא אותו. אני התינוקת שלך לכל דבר . . שמור על המשפחה שלי רגועה ושלמה. . וסליחה אבא על כל המצסים שבהם אני לא יודכת לקבל באהבה את הניסיונוץ.