חג פורים שמח
אנחנו נשואים שלוש שנים , ובזוגיות כשש שנים
מתחילת הקשר תמיד ויתרתי לו כי לא רציתי לאבד באותו הוא בן 32 ואני 25
בעברי לא הייתי הילדה הכי טובה
וכל הזמן אני מרגישה שאני חייבת לו (לפעמים נותן הרגשה שאני חייבת לו)
בריבים הוא תמיד נוגע בנקודות רגישות
כשהוא יוצא לבלות הוא אפעם לא עונה
הוא מסתיר ממני את כל החיים שלו (את הטלפון מאז ומתמיד לא נתן לי)
הוא לא מבלה איתי בכלל , מעדיף את החברים שלו
הוא מזלזל ומדבר לא לענין
בנוסף לכל אנחנו לא שוכבים כבר המון המון זמן
תמיד רק אני זאת שמפנקת וזהו הוא לא דואג לצרכים שלי וגם לא מענין אותו
ובלי להשוויץ אני חושבת שאני נראת אש!
אומר שלא בוגד אבל אני מרגישה ויודעת (מתוך הרגשה) שהוא כן נפגש עם אחרות לא הגיוני שהמון זמן לא עושה
אפילו היה לי יום הולדת והבן אדם בחר לא לבלות איתי להגיד לא באלי לצאת ולמה לשתות ...
יום אחרי הוא יצא למסיבה ואחר כך אחר שהוא במקום אחר
יש לי את כל הסיבות עזוב אותו , והאמת אני מאוד רוצה
אני רוצה לחזור להיות האדם הנחמד שפוגשים ולא העצוב והממורמר!
הבעיה היא שאין לי אף אחד בעולם אין לי לאן ללכת כדי להתחיל מאפס
מה הייתם עושים ? כי ללכת לישון ברחוב זה לא פיתרון זה להעניש את עצמי , או לנסות אךשהו להחיות את הזוגיות ״הנפלאה״ שאני חיה בה ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות