גברים אני צריכה את דעתכם הכנה! האם יש במבטים עניין אמיתי?

זאת לא הייתה זוגיות, הבחור ואני עבדנו באותו המקום במשך שנה וחצי. זה מקום עם חוקים ברורים לגבי איסור על רומנים, הטרדות מיניות וכו'. מהיום הראשון שבו נפגשנו, נוצר קשר עין ממושך, לפעמים הוא היה ישר מסיט את מבטו, ולפעמים (במיוחד ממרחק) ממשיך להסתכל מבלי לחייך, פשוט מבט אינטנסיבי לעיניים. בהתחלה של היחסים, כשראיתי אותו באחד מן הימים, אמרתי "שלום", הוא השיב "מה העניינים" המשכנו כל אחד בעיסוקיו. בפעם הבאה בה עברתי לידו במסדרון, שוב אמרתי "שלום" והפעם הוא לא הגיב, רק הסתכל לי בעיניים. מכאן ואילך הוא החל להגיע למחלקה באופן של יום אחד בשבוע, עד שמתישהו הוא הועבר באופן קבוע למחלקה שלי. ואם התראינו לא דיברנו כלל, עד שיום אחד הוא נכנס למחלקה שלי, ומהדלת בכניסה שאל לשלומי, ניגש והחל שיחת חולין ליד מכונת הצילום, בזמן שהרשיתי לו להשתמש בה לפניי. שמתי לב ל- nervous energy כמעט בכל פעם שהייתי קרובה אליו פיזית. הוא הראה עם הזמן התנהגות של ג'נטלמן, מתחשב ואדיב. לא רק כלפיי אלא גם כלפי אנשים אחרים, שאני משערת שלא היה להם איתו תקשורת המבוססת ברובה על קשר עין ממושך כמוני. מפה לשם, עבר בינינו חתול שחור. ניסיתי לברר איתו ביחידות אם הוא נגע בי ללא רשותי, מה שבסופו של דבר התגלה לי כתוצאה מלחץ/חרדה נטו. הבעיה היא שהוא העביר את התלונה למנהלת במקום העבודה, ששאלה אותי מה אני רוצה לעשות ובחרתי (למזלי) שלא לעשות עימות. הרגשתי ממנו ומעצמי סוג של אנטי אחד כלפי השנייה, בצדק אגב, בערך כחצי שנה לפני שעזבתי מרצוני. במשך כל אותה התקופה, הוא עדיין המשיך להסתכל עליי, לעיתים היה משפיל את המבט ברגע שהסתכלתי גם, ולעיתים היה נוצר קשר עין יותר ממושך.לפני השיחה המביכה ההיא, בהרבה מקרים, כשישבתי באותו משרד כמוהו, הוא היה מתחיל את השיחה, על ענייני עבודה בעיקר, ואז קצת מעבר, הוא שיתף על עצמו וגם שאל עליי. הוא מעולם לא ביקש מספר טלפון/פייסבוק. עברו כמה חודשים אחרי שעזבתי, הייתה התאמה בינינו באפליקציה של היכרויות, אבל לא פנינו אחד לשנייה, מחקתי את החשבון שלי שם, ופתחתי מחדש לפני כמה ימים, אבל זה להתחיל מאפס. אני מכירה את שמו ויכולה למצוא אותו בפייסבוק, השאלה היא מה לכתוב והאם הוא בכלל מעוניין לשמוע ממני?