אני בן 16 וחצי, יש לי אח קטן (בן 11) אוטיסט ועוד אח קטן (בן 9) עם בעיות חברתיות, אני ה"נורמלי" במשפחה וזה מרגיש כאילו בגלל זה אף אחד בבית לא מרגיש צורך לבדוק מה קורה איתי, להתעניין בי, להיות אכפת ממני
אני לא מסוגל להיות בבית, כל הזמן יש ריבים ביני לבין ההורים,שלי וכל פעם הם פוגעים בי מחדש, זה הגיע למצב שאני נכנס הביתה וישר הולך לחדר שלי, מדבר איתם פעם פעמיים בשבוע ועל דברים כמו בית ספר וממש לא על דברים אישיים או מחשבות וגם את מה שאני מספר הם שוכחים חצי דקה אחרי שהם שומעים וזה לא ממש מפריע להם, נמאס לי כבר להיות התמיכה הטכנית בבית והזה שמוציאים עליו את העצבים כי אי אפשר להוציא אותם על אף אחד אחר, תמיד אני אשם ותמיד כועסים עליי בלי סיבה, מקללים אותי ואומרים דברים שפוגעים בי ברמה נוראית, החוסר אכפתיות והחוסר הבנה שגם לי יש רגשות וגם אני הבן שלהם זה פשוט כואב
חשוב לי לציין שני דברים - קודם כל שההורים שלי בסדר גמור עם כל העניין של האוטיזם, מעולם לא הייתה בושה או עצב או אכזבה מזה שהוא אוטיסט, אמא שלי גדלה בסביבה עם קרובת משפחה אוטיסטית והיא מודעת להכל, אין איזה חוויה קשה או טראומה או משהו כזה שגורמת להם להתנהג ככה
דבר שני - ההורים שלי יודעים מה אני מרגיש אמרתי את זה במהלך ריבים ובגיל 10 כתבתי להם מכתב שמתאר בדיוק את מה שכתבתי למעלה, שיחה אישית לא באה בחשבון כי שני ההורים מאוד ציניים והם מיד יזלזלו או יצחקו וכמו שכתבתי - הם לא מקשיבים לי ולא אכפת להם וברגע שאני אעשה את זה ואסביר להם ואפתח את הלב הם מיד יזלזלו ויצחקו וזה יכאב פי מליון
בקיצור אני כבר לא מסוגל להתמודד ואני לא יודע מה לעשות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות