אני ובן זוגי יחד כבר 8 חודשים, אנחנו גרים מאוד קרוב אחד לשנייה, מרחק הליכה של 7 דקות (מדוד!). שנינו גרים לבד והגענו להסכמה בינינו שזה עדיין לא הזמן למגורים משותפים אך אנחנו ממש חיים כאילו אנחנו גרים יחד - אצלו.
הוא כמעט ולא בא אליי, זה תמיד מסתכם בזה שרק אני באה אליו וישנה אצלו במשך כל השבוע. אני מרגישה שאני מבזבזת את הכסף על שכר דירה, קניות וכו' ואני בכלל לא נמצאת בבית. כל פעם שאני מנסה להסביר לו שהשיגרה הזו קשה לי - לחזור מעבודה, לעבור בבית כדי להתארגן ולקחת דברים ואז להגיע אליו מבלי שאני מספיקה רגע אחד לשבת לנוח עם עצמי. לא משנה מה - הוא תמיד מתנגד לישון אצלי ללא סיבה מוצדקת, הוא אומר שקשה לו לישון מחוץ לבית במיטה אחרת ולדעתי זה שטויות, אפשר להסתגל להכל. אני לא רוצה להגיע למצב שאני אומרת לו "אוקיי אז הלילה נשן כל אחד בביתו" כי אנחנו באמת רגילים לישון יחד ולי יהיה מאוד קשה לישון בלעדיו..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025