אני בן 31. היא בת 21.
היא סטודנטית ואני לומד תואר שני.
הכרתי אותה שהייתה בת 17 ומאז ביחד.
שהכרת אותה הייתי אחרי משבר עצום בחיי והייתי אדם מרוסק.
היא היחידה שהצליחה לעזור לי להתואשש ולקום על הרגליים, בזכותה ראיתי אור בקצה המנהרה.
היא קיבלה אותי כמו שאני הגם שהייתי במצב לא טוב ולכן אהבתי אלייה גדולה.
קשה למצוא אישה ישראלית שתרצה להכיר אותך גם בתקופה שאתה לא במצב טוב.
הבעיות החלו לאחרונה כאשר לפתע היא מעלה בפניי שיש לה רצון גדול להיות אמא וזה בוער לה, ולכן רוצה להתחתן ושתביא ממני ילדים.
היא טוענת שהרצון הזה התחיל אצלה מגיל 15.
אותי זה מפחיד מאוד.
לא יודע מה השתבש בה או שאולי התחרפנה בשכל שלה.
אבל למה שבחורה בת 21 תרצה להביא ילדים?
אני לא חושב שבחורה בת 21 מסוגלת וכשירה לגדל ילדים. היא עדיין צריכה להנות מחייה כל עוד שהיא צעירה.
כל החיים לפניה והיא יכולה גם בגיל 30- כמו נשים באירופה.
בנימה אישית עליי.
אני לצערי לא כשיר להקים משפחה ולא לגדל ילדים. לא מוכן נפשית בכלל.
אני מרגיש שאני בעצמי עדיין ילד ולא מבוגר.
היה לי ילדות לא קלה. סבלתי הרבה בחיים, ולכן יש לי עדיין חסכים מילדותי שצריך להשלים. וזה יקח לי כמה שנים להשלים אותם .
כל עוד שלא אשלים אותם עדיין אשאר ילד בתוך תוכי.
אני גם צריך ללכת לפסיכולוג כדי לקבל עזרה ולטפל במה שקרה בעברי אחרת לא אוכל לשקם את עצמי.
ידוע לכולם שברגע שאדם מתחתן ומביא ילדים - החיים האמיתיים שלו נגמרו והוא כבר לא חי יותר. רק בשביל הילדים.
המחשבה שאהיה אבא מבוגר וזקן ולא בחור צעיר- מוציאה אותי מדעתי.
אני אוהב את חברה שלי ולא רוצה לאבד אותה, אך אינני יודע מה לעשות עם הבעיה שנוצרה.
מבקש לא לזלזל בשאלה שלי. יודע שהמצב שלי מורכב.
זה שאלה שהייתי צריך לשאול איש מקצוע ולא כאן באתר, אבל מנסה בכל אופן.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות