שלום לכולם,
אני ממש אובדת עצות אז ככה:
אמא שלי היא בן אדם מקסים,דואג,אכפתי וסבלה המון המון בחיים מה שגורם לה ממש להיקשר אלינו,הילדים. היא חייבת לדעת בכל רגע נתון מה אני עושה,איפה אני נמצאת,עם מי.
עד עכשיו זה עוד היה נסבל איכשהו.
אבל אני כבר בגיל שאני רוצה זוגיות,לצאת ולהכיר ומן הסתם שזה יוצא בד"כ בערב.,
הבעיה שאני אף פעם לא יצאתי מהבית לבד אחרי 7-8 בערב אלא אם כן זה עבודה או משהו.
ואם אני אתחיל לצאת היא תחשוד ותדע מה הולך.
עכשיו מבחינתה אין לה בעיה שיהיה לי חבר וכל זה ,אבל זה רק דיבורים לדעתי . ברגע שיהי לי חבר יהיה פשוט כאוס ודרמות ברמה כזאת של להזעיק ניידות שיחפשו אותי.
אני מבינה את הדאגה שלה וכל החיים נזהרתי לא להדאיג ולא להרגיז ולא לעשות מה שלא צריך. ברמה כזאת שלא הייתי יוצאת אפילו בתקופת התיכון ולפני.
אני מפחדת שאני אעשה פשוט מה שבראש שלי ואז היא תפגע בעצמה או משהו. כי ברור לי שבבזמן זוגיות או אפילו אחרי החתונה אני לא אוכל להמשיך לגור בבית.
והרבה מציעים לי לצאת איתם או להכיר ואני תמיד דוחה אותם בטענה שאנחנו לא מתאימים או איזה תירוץ אחר כשבפועל אני יודעת את הסיבה האמיתית.
אשמח לעצות לאיך להיות בזוגיות מבלי שישימו לב.
ובלי "אני אצל חברה" כי זה לא יעבוד.
ובבקשה אל תגיבו לי דברים כמו את כבר בת 23 וכו' כי זה קצת יותר מוררכב נזה
תודה לכל מי שיגיב
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות