לא מסוגל להסתכל להורים בעיניים, מה יקרה עכשיו?

אני לא מסוגל להסתכל להורים שלי בעיניים.הם פשוט פוגעים בי בצורה הכי נוראית שקיימת.והאחים שלי? מוסיפים עצב ותסכול לחיים שלי והוריי מעודדים אותם.זה מתבטא בהמון היבטים:אח שלי כל הזמן מחפש איך להציק לי ולזרוק לי הערות רעות כמו:תפסיק להתנהג כמו בחורה,יכוסית,לך לעזאזל ועוד.ואני באמת לא מבין מה הוא רוצה ממני כי חוץ מהמשפחה שלי,אין אף אחד שלא אוהב אותי.בכל פעם שהוא מעיר לי משהו כזה,אמא שלי צוחקת ומוסיפה גם דברים וחושבת שזה בסדר.היא גם קוראת לי כל הזמן שמן,בטטה,בולדוזר וכל פעם שאני אוכל משהו היא מנסה לגרום לי לא לאכול(דרך אגב,אני בן 13 ואני שוקל 40 ועברתי בדיקות וזה משקל תקין לחלוטין)והיא רק מחפשת לגרום לי צער למרות שבפעמים אחדות היא דואגת לי.אבל לרוב,היא לא עוזבת אותי,בקטע רע כמובן.אבא שלי,האדם שאני מזועזע ממנו ולא ידעתי שקיים בן אדם כזה.הוא לא יודע איך לשלוט על העצבים שלו אז הוא מוציא אותם עליי.הוא פעם אחת זרק עליי שלט וזזתי מהר וזה חא פגע בי.השבוע ישבנו כל המשפחה ביחד,הוא מאמין מאוד בה' והולך לשיעורי תורה.כשישבנו כל המשפלה מסביב לשולחן ואכלנו,אמא שלי העירה לי שאכלתי בורקס ואז אני "אשמין יותר ממה שאני עכשיי" ומאוד נפגעתי.הפסקתי לאכול ואז אבא שלי אמר לה יופי שאמרת לו את זה כי גם ככה יש לו הרבה פצעים(חשוב לי לציין שהשבוע היה לי פצע והפנים שלי נורא נקיות ובחיים לא היו לי פצעים,והם לא הפסיקו להסתכל עליי בצורה מוזרה כאילו אני עב"ם)זאת הייתה העלבת פנים בפני רבים אבל בדברים אחרים שקשורים לתורה מבחינתו חשובים.אני מאמין גדול בה' ומתפלל אליו כל יום שיעזור לי.באותו הרגע,נפגעתי ורציתי פשוט לברוח מהבית כמה שרחוק מכולם.נכנסתי לדיכאון עמוק ואני לא רוצה לאכול כלום!אני כבר שבוע בקושי אוכל ואמא שלי צועקת עליי.אני מחכה לבית ספר כי כיף לי עם החברים שלי ואני בפעמים רבות מעדיף אותם על פני המשפחה שלי.
הם תמיד דואגים לי ומצחיקים אותי ואני שמח שאני מכיר אותם.
המצב ביני לבין אמא שלי הדרדר לגמרי ואנחנו כל יום רבים.חשוב לי להגיד שכל דבר קטן שאני עושה הופך אצלה לחטא.מילה קטנה שאני אומר הופכת לריב גדול ופיצוץ בבית,אחרי שעה של צעקות היא באה אליי ומבקשת סליחה ואני כבר לא יכול לסלוח לה.כל דבר שהאחים שלי עושים,גם הדברים הגרועי ביותר,ההורים שלי לא צועקים עליהם בכלל!!ללא ספק יש הפליות בבית.כל ערב אבא שלי ואחי נמצאים בחדר ורואים טלוויזיה ואמא שלי ואחותי נמצאים בסלון.ורק אני לבד בחדר.
אני ממש לא רוצה לספר לאף אחד(במיוחד לא למשטרה)ואם אתם רואים את זה,בבקשה תעזרו ואל תמסרו את זה לאנשים מקצועיים כמו הרווחה וכו'.אבל חשוב לי לקבל עזרה מכם ואם גם עברתם דברים דומים אני אשמח לתגובה ממכם.אני יודע שרשמתי המון אבל היה חשוב לי להגיד לכם את כל הפרטים(למרות שמה שציינתי הוא רק תמצית מהכל)אני לא רוצה שהמשפחה שלי תתפרק או שיהיה בחדשות משהו עלינו.רק רציתי חוות דעת ממכם ואם ייקרה משהו,אני אספר ליועצת בבית ספר שלי.
תודה לכל מי שייענה ומקווה שזה ייתפרסם פה.