אני ביישנית נורא ומתקשה לדבר עם אחרים. עברתי ליישוב קטן לפני קרוב לעשור ויש פה רק חטיבת ביניים אחת. כשהגעתי לכיתה ז׳ התחלתי להיות חברה טובה עם ילדה שהלכה לבית ספר יסודי אחר. די מהר הפכנו לחברות טובות והסתובבתי רק איתה.
די מהר גיליתי שיש לה נטייה לקלל והתחלתי לקלל כמוהה כי חשבתי שזה נורא מגניב, אבל תוך כדי הייתי מוודאת שזה לא קורה ליד מורים כי מאחר והסתובבנו יחד, הם יכלו גם להאשים אותי. אני תלמידה טובה ועד בערך אמצע כיתה ז׳ הייתי מצביעה באופן קבוע, אבל היא התחילה לרדת עליי כ"בדיחה" וזרמתי איתה.
במהלך החופש לא תיקשרנו בכלל כי שתינו התביישנו מכל ניסיון קשר.
כשהתחלנו את כיתה ח׳ היא המשיכה לרדת עליי, לפעמים על החוכמה שלי ועל זה שאני אוהבת לקרוא ספרים ולפעמים על מבנה הגוף שלי. מפעם לפעם כשהתעצבנתי היא התנצלה ונתנה לי מחמאה שגם אותה דחיתי. לאורך הזמן התחלנו להיות יותר ויותר אגרסיביות אחת כלפי השנייה והתחלנו למשוך בשיער, לבעוט ולתת אגרופים.
לפני חודש בזמן שהמורה עשתה העברת מקומות היא ביקשה שאעבור לשבת לידה והמורה הסכימה בתנאי שלא נדבר. יכולתי לסרב ולבקש להישאר במקום שלי, אבל הסכמתי בשביל לא לפגוע בה. היא לוקחת תרופות שכחלק מתופעות הלוואי שלהן יש לה הפרעות קשב וריכוז והיא מפריעה לי ללמוד. בגלל שאנחנו מסתובבות כל הזמן יחד ואיך לאף אחת מאיתנו הרבה חברים, כל עבודת הגשה אנחנו עושות יחד ואין לי אפשרות להתחמק מזה.
לאחרונה שמתי לב שאני יותר עצובה. כל יום שבו הגעתי לבית הספר מחייכת אותה החברה העלימה לי. אני לא אומרת שהיא עושה את זה בכוונה ושזה תמיד היה ככה. בכיתה ז׳ הייתי נכנסת לבית הספר עצובה ויוצאת שמחה, אבל זה הפסיק. החברה עצמה לא השתנה, אבל היא רוצה יותר ויותר תשומת לב.
היא חברה טובה שלי ואני לא רוצה לפגוע בה. יש לי כמה חברות אחרות, אבל אין לי מושג איך להתקרב אליהן מספיק בשביל להתרחק ממנה. עצות?
(סליחה על החפירה)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות