אשמח אם תקראו ותייעצו
כשהייתי קטנה הייתי ילדה מאוד ספורטיבית, התעסקתי בספורט כל הזמן והייתי מטפסת, הייתי משתתפת בתחרויות עד גיל 15 והייתי אלופה כשבגלל חוסר תקציב של ההורים שלי להטיס אותי לחול ולממן את כל התחרויות שלי בארץ ובגלל שההורים שלי לחצו עליי על 5 יחידות בהכל נאלצתי לעזוב את הטיפוס ואת הספורט. הם לא רצו שאהיה ספורטאית כי אין בזה כסף וזה יקר אז הם גרמו לי לשכוח מזה
עכשיו אני משוחררת מהצבא 6 שנים אחרי שפעם אחרונה עשיתי ספורט כזה , קשה לי שהחלום שלי נהרס.. אני לא זוכרת כלום מהטיפוס וממש לא בכושר טוב. הכושר היחיד שלי זה ריצות מדי פעם, רחוקה שנות אור מהילדה שהייתי פעם
בעקבות התכנית נינג'ה ישראל למי שראה, בה יש הרבה מאוד מטפסים, הרבה אנשים שהייתי איתם בקשר בילדות והתאמנתי איתם ומרגש אותי לראות כמה הם מצליחים זה גורם לי לצביטה בלב, אני הייתי יכולה להיות שם בדיוק במעמד שלהם ולהצליח אם הכל היה אחרת.
התכנית החזירה לי את הרצון לחזור לספורט, לעזוב את העבודה ואת הלימודים ופשוט לעשות את זה כל היום כאילו אין לי דאגות כמו פעם עם כל החברים.
זה לא עוזב אותי כבר הרבה מאוד חודשים המחשבה הזאת שאני חיה חיים לא מסופקים ושבעצם הכל ריק.
אני ניגשתי כבר כמה פעמים לפסיכו בשביל ללמוד הנדסה והשקעתי כסף בזה ובלשפר בגרות אחת כשחשבתי שזה מה שאני רוצה. אבל בעצם רק אחרי התכנית כשראיתי הכל הבנתי שזה לא מה שאני רוצה באמת, אני תמיד אהבתי ספורט והלימודים זה היה רק ההורים שלי רצו וכי חשבתי שכסף יתן לי סיפוק.
רע לי מאוד עכשיו ואני לא יודעת מה לעשות, מרגישה שאני יכלתי להיות עכשיו בדרך לאולימפיאדה ומישהי מקצועית שזאת הקריירה שלה ומרוויחה מזה כסף טוב ולא פחות טובה מכל אחד שם מהמשתתפים ואשכרה מגשימה את עצמי. ובמקום זה אני תקועה בבית וצריכה לחרוש למבחנים.
אני כבר בת 21 ממש לא צעירה יחסית לתחום והשמנתי הרבה, לא נראת כמו פעם. וגם אם ארצה לחזור להיות ברמה מקצועית זה יקח לפחות 5 שנים של אימונים אינטנסיביים ותוך כדי לשלב עבודה ותואר זה לא הגיוני..
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות