אני כ"כ רוצה זוגיות ולא מצליחה להגיע לקשר רציני, למה זה מגיע לי?

תתארו לכן בנות, ותתארו לכם בנים שעוד חודשיים היה לכם יום הולדת 24 ועוד לא שכבתם, לא הלכתם יד ביד, ובקיצור לא חוויתם אהבה! אז נעים מאוד, רווקה שחוגגת עוד חודשיים 24 ומעולם לא הייתה בזוגיות. ככ רוצה, לאהוב, להעניק, לתת, את הביחד אבל זה פשוט לא מגיע, לא קורה.
עכשיו בטח יש בינכן ובינכם שחושבים בטח היא שמנה, מכוערת, בררנית, לא חברותית, טיפשה.
אז לא, ממש לא! קודם כל אני לא שמנה, להפך אני עושה כושר פעמיים בשבוע, ונורא חרדה על כל קג שעולה ויורד. אני גם לא בררנית, כן יש דברים שעושים לי את זה, ודברים שפחות כמו כל אחד ואחת ומותר לי אבל אני לא בררנית, לא מחפשת את האשכנזי הבהיר, תכול העיניים, העשיר החתיך. אז מה כן? אני חסרת ביטחון! זה אחת הסיבות, ומה עוד? בגיל 15 עברתי חרם חברתי ומאז אין לי חברים מלבד שתי ידידים בנים! כך שאני לא יוצאת, אין לי חברים שיכירו לי חברים פנויים שלהם, בעבודה אני מזכירה במשרד עוד כולם שם מבוגרים ממני ונשואים, בלימודים כרגע עושה פסיכו, מהבנים שכן מצאו חן בעייני הם בזוגיות.
אז מה לא יצאתי לדייטים? יצאתי, לא להרבה, אבל יצאתי. אבל פשוט לא הלך, לא הגעתי לגברים שמחפשים קשר רציני. אני חושבת שגבר לפני שהולך לדייט הוא יודע אם הוא מחפש להכיר רציני, או לנסות לזיין באותו לילה. אז ככה, דייט ראשון, בחור שדיברנו שבועיים לפני, כל פעם אמרתי לו שאני מחפשת רק קשר רציני ולא סטוץ של לילה, והוא אמר כן כן גם אני. שהגעתי לדייט בדיוק ההפך. דייט ראשון אנחנו יושבים בפאב בחוץ הבחור רק נוגע, מנסה לנשק...בסוף התנשקתי איתו בכח.. כי פחדתי וזאת הייתה הנשיקה הראשונה שלי, כמה עצוב נכון? הזמין צייסרים בלי סוף וניסה להכריח אותי לשתות, כן שתיתי מפחד מעל למב שאני שותה, למזלי נשארתי מפוקחת.. ושהרגשתי שאני קרובה לאו... ניצלתי את זה שהוא הלך לשירותים, רצתי מהמקום התחבאתי מאחורי בניין והזמנתי גט טקסי, וזה הדייט הראשון שלי כמה עצוב! למחרת הבחר רשום לי, יש לך מזל שברחת ולא הספקתי להשכיב אותך לנצל ולהעיף אותך. אחכ היה לי דייט עם בחור מקסים הייתה כימיה בנינו אבל שהגענו לדייט חמישי, יצא שהציפיות שלנו לא באותו ראש הוא לא רוצה ילדים וחתונה, ואני כן, לפחות על ילדים אני לא אוותר, לכן וויתרנו והמשכנו כל אחד לדרכו. ואז לא יצאתי לדייטים כי התייאשתי אבל כל מיני בחורים בפייס ניסו להתחיל איתי כולם לזיון אחד אמר לי את ניראת כמו סטוץ נהדר, והשאר רק דיברו איתי על סקס, היה אחד שממש הגזים ושאל אם במקלחת אני מאוננת? הזוי אהה? ואז הכרתי לפני חודשיים בחור שהתחיל איתי באוטובוס, הוא לא היה הטייפקאסט שלי, ושוב אני לא בררנית אבל לכל אחד יש דברים שמורידים לו וזכותי. למשל הבן אדם לא שם לב שנוח לי שאנחנו עושים דייט באוטובוס שכולם סביבנו והוא חופר ושואל בן אדם רק עליתי לאוטובוס, אמרתי לו סתם שיש לי חבר ( כי לא הייתי בעניין ) אבל הוא לא כיבד, יש בו עוד המון דברים שלא מצאו חן בעייני וזכותי ולא, ממש לא דברים שטחיים כמו מראה, אל תדאגו אני לא בררנית ולא שטחית. בסוף נתתי מס שלי, אמרתי תני צאנס, אף פעם לא היה לך חבר.. תני צאנס. אז נתתי, יצאנו חודשיים, ולא הרגשתי משיכה וחיבור, אז חתכתי ומותר לי, זה לא זוגיות שאתה לא מרגיש חיבור לצד השני. וזכותי, הכל טוב.
אז פניתי למשרדי שידוך אבל כולם נפנפו אותי אמרו שאני צעירה מדי וכל מועמדים רווקים מגיל 35 אז ביררתי הקפאת ביציות, ואמרו שלא ניתן זה רק חלילה לחולים, אם חס וחלילה לא אתחתן גם ילדים לא יהיו למה? כי המחזור שלי מגיע בתאריכים שונים לפעמים כלומר בעיות פוריות כלומר תרומת זרע מלווה בהורמונים והורמונים קראתי שגורם חלילה לסרטן. אמא שלי חלתה בסרטן, ואני יודעת איך זה מרגיש כילדה. אני ממש לא ירצה שזה יקרה לילד שלי בטח אם אהיה חלילה יחידנית. בקיצור זה המזל שלי להיות בלי ילדים, בלי זוגיות, הבנתי כבר. כניראה שיום אחד אלך לישון בלי שמעולם לא חוויתי אהבה. לא יודעת מה עשיתי רע? אפילו ליגאל עמיר יש ילד ואישה אז לי לא מגיע? מה בסהכ רציתי זוגיות, לבנות בית, גבר תומך מכבד, שנתקדם ביחד, להעניק לאהוב. אני ככ רוצה להעניק ולאהוב ככ מחכה לזה. נמאס לי כבר לישון באלכסון למה? למה זה מגיע לי? בבקשה שיהיה לי קצת טוב. אוף.
תענו לי על הסקר, ובכללי תרשמו לי עצות ומה דעתכם וכל דבר שתרצו