ניסיתי בפעם האחרונה
אמנם סילפתי את האמת ואמרתי שאני במקום אחר
(כשהמקום האחר = מחשבות אינסופיות עליו)
אין לי תירוץ רציתי, בכל מעודי רציתי.
הבטחתי לעצמי שזאת תהיה בפעם האחרונה שאנסה
אז כתבתי לו.
הוא ענה ישר שהוא לא יכול, הוא לא שם והוא לא יהיה בזמן הקרוב.
ואני, אני בסופו של דבר ניסיתי
הייתי חייבת את השיחרור הזה ממנו.
שיאמר לי חד וחלק כן או לא
רוצה או לא רוצה
אין לי כח למריחות
אין כח למשחקים
לא רוצה שיפיל את זה עליי יותר
רציתי להבין אם זה - לא כי הוא לא רוצה אותי יותר
או שהוא יפיל את זה על זה שזה יעשה לי לא טוב..
אז קיבלתי את התשובה סוף סוף
רציתי שיהיה ישיר
רציתי שיפגע בי
הייתי צריכה שיגיד לי כבר די שחררי ממני
אם תשאלו אותי מדוע
אז התשובה היא שבתוך נבכי נפשי אני יודעת שהוא אינו מעוניין
אבל הוא תמיד משאיר בי תקווה
בעבר היה אומר לא ואז כן.. בחור מבולבל
ועכשיו לראשונה מזה 9 חודשים בקשר לא קשר איתו
התקווה ירדה מהפרק.
זאת עדיין לא התשובה שרציתי
וכן קשה לי לשחרר ממנו
אבל באמת שאין לי ברירה
הוא לא רוצה/לא יכול
ובין השורות הוא אומר עזבי.
מדוע אני חייבת לשמוע את הלא הנחרץ הזה ממנו?
מדוע עדיין אני לא מסוגלת לקבל את הלא שלו?
ולמה אם בתוך תוכי אני יודעת שהוא לא רוצה
עדיין ניסיתי?
ולמה לעזאזל הוא לא יכול לומר לי די כברררר תעזבי אותי אני לא רוצה אותך!
למה הוא חייב לומר בזמן הקרוב
אני כל כך רוצה לשחרר ממנו
ואני מנסה בכל הכוחות שלי
אבל עדין בפנים אני מקווה ש״הזמן הקרוב״ יעבור והוא ירצה אותי בחזרה..
מדוע הרצון הזה התחושות האלו לא עוזבות אותי?
למה זה כל כך קל להגיד פשוט תמשיכי הלאה אבל ליישם את זה מרגיש לי בלתי אפשרי.
אני מרגישה שאני מתחרפנת..
בחיים לא הרגשתי ככה, אני לא בחורה שלא מחוברת איך יכול להיות שרק אני פיתחתי כאלה רגשות??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות