החבר שלי מזה 3וחצי שנים,גילה הוא ומשפחתו לפני פחות משנה שאביו חולה אלצהיימר.
המשפחה עוברת ממש משבר ובכללי החיים שלהם ובמיוחד של החבר שלי פשוט סיוט עכשיו,מלא עצב וחוסר שינה ובכללי צער בלתי נתפס שמלווה בייאוש,ונשבר הלב לראות אותם ככה.
חבר שלי ואבא שלו היו שיא הקרובים ואביו בכללי היה מנהיג הבית והפעיל הכל ככה שהוא ממש דמות להערצה עבור חבר שלי..
בכל אופן,אני והוא עברנו תקופה לא קלה בקשר לפני שאבא שלו חלה,והצלחנו להתגבר עליה נכון לעכשיו טוב לנו יחד אבל עקב התדרדרות במצב אביו נוצר ריחוק של ממש..לא נפגשנו קרוב לשלושה שבועות,בקושי מדברים ועושה רושם שגם כשיש זמן לדבר אנחנו לא..ככה שזה מחזיר אחורה לתקופה ממש קשה בנינו.
וההרגשה טיפה מנוכרת..הוא לא משתף בכלום פתאום,יותר קשה לדבר איתו.. וזה מתסכל אותי ממש.
אני לא יודעת מה לומר כי יוצא שאני חוזרת על אותם הדברים..בשביל לשפר את מצב רוחו אבל זה לא באמת עוזר.
ואני ואבא שלי בכלל לא קרובים ככה שקשה לי להזדהות עד הסוף עם ההרגשה שלו ולכן לפעמים אני נשמעת קרה, למרות שאני ממש ממש משתדלת. אני לא רוצה לאבד אותו,במיוחד אחרי כל מה שעברתי בשבילו ובשביל הקשר שלנו בשנה וחצי האחרונות.. ובלי קשר אמרתי לו שאני איתו באש ובמים והוא מעריך אותי ממש.
אבל איך להתמודד עם זה..? כרגע הוא בטיפול פסיכולוגי וסה"כ הוא מתמודד,אבל בקושי רב.
אשמח לעצות..תודה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות