אני ילד בעל כישורים גבוהים אבל עם זאת. עברתי היסטוריה מרחיקת שחקים, חוויתי ניסיון ואף ביזיון אך תמיד, כמו כמעט כל אדם - חוזרים לבית, ושם יש לי שתי הורים פרודים בכאילו, אחד אלג'ירי ואחת מרוקאית. יודעים טוב מכדי להגיד שלא להמשיך לחיות עם מי שנותר ויש, אמא שלי קיבלה על עצמה עצמאות לכדי לקחת על עצמה אפוטרופוס עליי מאז שנפלתי על הראש לילה אחד - אני לא זוכר איך, יש עליי עתה לעלות להוסיף ולומר שאני ילד "מיוחד" ולא מאז דווקא הבית ספר בו הייתי בכיתה טיפולית. אלא מראשית חיי אני תוצר של יש מאין ואני מעדיף גם לא לדעת יותר ממה שמתקבל. מעבר לכך שאמא שלי לקחה על עצמה אפוטרופס לאחר שנפלתי, כמה שנים קודם היא קנתה בית בזבוטינסקי בני ברק ובמשך הזמן גם בנתה קומה למעלה.
אז מה בעצם יש? ילד שלא מוצא את עצמו, חי עם מה שיש ברשותו וזה חדר ופלאפון בנוסף לטאבלט.
אני מעוניין לגעת איך היה עליי להמשיך הלאה את החיים, אמא שלי חסומה בכל הנוגע לבקשות, מעבר לכך כפי שסיפרתי לפני היא מתופעלת יפה יפה מאת כוחות עליונים כאלה ואחרים.
אני תקוע, מעביר יום ועוד יום. מאז שנפלתי על הראש והייתי בבית רפואה ושיקום מעבר לפסיכאטריה בבית. לא יודע מה עליי לעשות, עשיתי מספיק בפלאפון ובטאבלט יצירות. מה ההמשך? מה יש עליי לעשות באלה החיים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות