מאוהבת במישהי מהכיתה שלי, אני לא מפסיקה לחשוב עליה. מה לעשות?

אז אני בת 13 ואני כבר יצאתי מהארון כלסבית לפניי חצי שנה בערך בפני כולם... החברים משפחה ובית הספר...
אז בערך באמצע כיתה ז היה לי ממש קראש על ילדה מהכיתה שלי. אני פשוט לא הפסקתי לחשוב עליה ובהתחלה בכלל לא הבנתי מה זה אז חקרתי וגיליתי שזה נורמאלי ושזה בסדר אז המשכתי עם זה אבל אז אני פשוט התאהבתי בה. אני ראיתי אותה והייתי מתרגשת הייתי מרגישה את הלב שלי שמתחיל לפעום מהר יותר ואת הנשימה המהירה שלי ואיך שהתחלתי להתנהג מוזר... אנחנו דיברנו דיי קצת אבל כן דיברנו ובטיולים הייתי איתה ועם עוד ילדים אבל כול הזמן חשבתי רק עליה. בערך לפני 4 חודשים סיפרתי לה את זה כי כבר היו על זה שמועות... מה שמסתבר שהיא בכלל ידעה הכול עוד הרבה לפניי...
אז זה היה אישה ערב אחד ששלחתי לה הודעה ארוכה שמסבירה את הרגשות שלי ואת זה שאני יודעת שאין שום סיכוי ושהיא לא בקטע ושאני מספרת רק כדי להסיר את זה מהלב שלי ולהפסיק לשקר לה כול הזמן...
ואכן כך קרה.. היא לא בקטע אבל היא ממש קיבלה את בסדר והיא כתבה לי שאני ילדה מדהימה ושהיא רוצה שנישאר כמו שאנחנו עכשיו... אבל הבעיה מתחילה פה..
יום אחרי כשבאתי לבית הספר באתי בין הראשונים אז כזה ישבתי בכיתה ואז לקראת תחילת השיעור קמתי ובאתי לצאת מהדלת ובמי אני מתנגשת? בה.
זה היה ממש מביך וכול היום התחמקתי ממנה וגם ראיתי שהיא מתחמקת ממני. ושמחתי כי סוף סוף חשבתי שאם נתרחק אז אני אשכח ממנה בקטע הזה...
אז זה היה ככה בערך כול השבוע הראשון ואז פתאום משום מקום היא באה והתיישבה ליידי ודיברה איצי ובאמת שלא הבנתי מה הולך, אז הנחתי שסתם משהו עובר עלייה אז יצאתי להפסקה ואז מה אני רואה? היא פשוט הוציאה לי את הציוד מהתיק וסידרה. דה פאק?
היא אפילו לא שאלה אותי.
באותו יום היו הרבה מאוד מבטים שלא הבנתי בשיט.
אז אני לא בדיוק הולכת לספר עכשיו כול סיפור מוזר שהיה לי איתה שזה בערך כול יום....
וגם עכשיו אני עושה איתה עבודה שזה אומר שאני רוב היום איתה (ועוד ילדים) וזה פשוט מטריף אותי כי אני כול הזמן איתה והיא פשוט ככ חמודה אני לא יכולה איתה וגם בעבודה כשאנחנו יושבות אני כזה שמה לב שהיא פשוט בוהה בי ואז אנחנו יוצרות קשר עין ואז כזה אני דה פאק? ואז אני מסיטה מבט...
זה גם ככה בשיעורים רק מה שמטריף אותי זה שאני יושבת בסוף הכיתה והיא יושבת בתחילת הכיתה ובפינה כזה.... עכשיו אין לה שום סיבה להסתובב אחורה...
וזה ככה כול הזמן וגם בזמן האחרון אני שמה לב שהיא בוהה בי ליטרלי בוהה ואז אני יוצרת איצה קשר עין ואני אומרת לעצמי ״ תמשיכי להסתכל עד שהיא תסיט מבט״ ואז אני פשוט לא מצליחה הלב אני דופק מהר אז אני זאת שמסיטה מבט....
אז זה בערך הסיפור... אני לא יודעת איך לשכוח ממנה היא עושה לי טוב אבל גם רע... אני לא מפסיקה לחשוב עליה והמיוחד בבית הספר כשאני איתה בכיתה.
יש לכם דעות או עצות על איך לשכוח או מה לעשות ואולי גם על המבטים?
(שחכתי לציין שיש פשוט פעמים שהיא נצמדת אליי ואז אני כזה מתרחקת בכוונה ואז אני מסתכלת עליה ויש לה כזה מבט של ״אני לא עשיתי את זה בכוונה״ וזה קורה מלאאא וזה ממש מחרפן אותי כי אני מנסה לשכוח ממנה והיא רק יותר מתקרבת אליי מכול הבחינות)