ידיד שלי עזב את הארץ למטרת לימודים וכמובן ששמרנו על קשר.
אך ככל שדברנו והכרתי אותו יותר הופתעתי לגלות עליו דברים חדשים. כל שיחה נעשתה ארוכה יותר, מעניינת יותר והדעה שלו נעשה חשובה לי מאוד.
הוא הפך להיות החבר הכי טוב שלי.
גם בהפרש של שבע שעות בנינו אנחנו מדברים, למרות ההפרש והמרחק הוא עודד אותי בימים הכי כואבים, הוא היה שם בשבילי כשהמשפחה, החברים והחברות לא היו, הוא היה שם עם מילה טובה ותמיכה כשרבתי עם ההורים או כשסבא, האדם החשוב לי מכל, עבר ניתוח.
הוא מעודד אותי כל פעם מחדש וכיף לי לדבר אתו. הוא משעשע, ציני אבל לא חברותי ועצם העובדה שהוא פתוח איתי גורמת לי להרגיש טוב עם עצמי, אני יודעת עליו הרבה דברים שאיש מלבדי לא יודע וזה גורם לי להרגיש מיוחדת. אני מקווה שכך גם הוא רואה אותי.
ואם אהיה כנה אתכם ועם עצמי - אני מעוניינת בו.
הבנתי את זה לאחרונה כשהתחלתי להתגעגע לשיחות אתו ולרצות לראותו. זה אולי נשמע טיפשי אבל אני רוצה לראות אותו מחייך.
האם, לדעתכם, קשר מרחוק יכול לעבוד?
האם, לדעתכם, כדאי לי לשתפו ברגשותיי?
הוא יגיע לביקור בקרוב ואני לחוצה, סקרנית ושמחה מהפגישה הקרובה שלנו.
אשמח לשמוע את דעתכם מה עליי לעשות כי הרגשות שלי מבלבלים אותי.
תודה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025