היי אני בת 18 יש לי חבר כבר שנתיים, הוא בן 23. והוא בא ממשפחה רצינית, משקיעה, חכמה, מדברים בשפה גבוה, כולם במשפחה שלו חכמים ולמדו הנדסה לתואר שלישי ושני. וכשאני מחליטה לעשות משהו חדש, בלימודים או בעבודה..נגיד אני מחפשת עכשיו מה ללמוד בעתיד, אני ישר חושבת מה ההורים שלי יחשבו על זה (ואני בכלל לא חושבת על ההורים שלי, אלא חושבת רק על ההורים שלו). אולי זה לא מספיק טוב בשבילם? אני מרגישה שאני לא אהיה ברמה שלהם, אני תמיד חושבת על איך הם יכולים להיות גאים בי ולא יתביישו בי. אני גם ככה ביישנית, חסרת ביטחון, לא חברותית (מנסה כמה שיותר לא לדבר עם אנשים ומתבודדת), ובניגוד אליי המשפחה שלו זה בדיוק ההפך ממני! אבל גם רציניים והם נראים כאילו הם מחפשים את הכי טוב, הם נראים כאילו שלא משנה מה הם יקבלו הם רוצים שזה יהיה ברמה הכי טובה וגבוהה.
מה לעשות? לספר לחבר שלי על הבעיה הזאת שיש לי עם המשפחה שלו? שאני חושבת מה הם יחשבו עליי בכל דבר שאני עושה? בין אם זה בלימודים או בעבודה.. בכללי..
אני לא רוצה שהוא והמשפחה שלו יחשבו על דברים לא טובים..
אני יודעת שאני צריכה לעשות מה שנוח לי ולא מה שנוח להורים שלו, ושאני צריכה להיות יותר עם ביטחון, ולאהוב את עצמי כמו שאני וכל השטויות האלה, אבל אני לא יכולה להוציא את זה מהראש! אני תמיד חושבת על ההורים שלו, איך אנחנע נסתדר, מה יחשבו עליי כשיראו אותי, מה הם יחשבו על על מה שאני אלמד בעתיד, על העבודה! זה כאילו אני מנסה להרשים אותם ורוצה שהם יהיו גאים בי אפילו יותר מההורים שלי.. וזה נכון האמת.
אם אספק לחבר שלי על כל זה הוא בטח יגיד לי לא לחשוב על זה יותר, ולעשות אך ורק מה שאני רוצה ולהיות אני. אני יודעת שהוא יתמוך בי.
עכשיו שפיטרו אותי מהעבודה אני חושבת מה הם יגידו, ועוד פיטרו אותי בגלל סיבה מטומטמת!
בקיצור מה לעשות? כל צעד שאני עושה אני צריכה לחשוב כמה פעמים אם להורים שלו זה טוב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025