המחנכת החדשה נתפסה עלינו והחליטו לגמור לנו את הילד. מה לעשות?

תארו לעצמכם שהבאתם את הילד שלכם ליום ראשון בכיתה א' והוא מחייך ומתרגש בטרוף..... אתם באים לקחת אותו ולא מוצאים אותו בין כל הילדים העליזים שמקיפים את המורה ומחכים למדבקות של "שלום כיתה א'", הילד שלכם יושב בפינה עם פרצוף אדום ונפוח מבכי, מסתבר שילד אחר דפק לו כיסא בגב! אתם ניגשים למחנכת והיא זורקת לכם בכעס שהיא תטפל בזה מחר כי כרגע היא עמוסה.
ככה התחילה השנה שלנו בבית הספר החדש והמשיכה ישר לתוך חרם נורא שהמחנכת לא טיפלה והיינו צריכים לפנות למנהלת ועשו לנו שיחה, כמעט שנה אחרי נזכרו להגיד שהילד שלנו לא מחונך ואלים (והוא לא כזה ובחיים לא שמענו את זה, בכל מסגרת אחרת מתפלאים מכמה שהוא נחמד לכולם). הפילו עלינו שיש לו משהו לא בסדר בפרצוף והתקשורת, שהוא יוזם מכות עם כל ילד שניגש אליו בחביבות ומאונן על הרצפה באמצע הכיתה באמצע השיעורים. הייתי בהלם!!!!!!! אמרו לנו או שאתם מביאים אישור שהייתם אצל פסיכיאטר או שאנחנו מערבים גורמים חיצוניים. אנחנו הורים צעירים ומפוחדים לא ידענו איך להגיב. אני כמובן רציתי לקפוץ ולזעוק שהילד שלי בסדר, מאיפה הבאתם את זה?! אבל בעלי התעקש שזה יעשה יותר בעיה ואין להם שום אינטרס לבוא נגד הילד ואולי נקשיב להם....... זאת הייתה טעות וכל מי שדיברתי איתו אמר שזאת הייתה טעות נוראית. לא הסכמנו לשום שטות כזאת של פסיכיאטר. ערכנו בירור פרטי ובשום מקום לא עלו הטענות הבזויות לחלוטין שלהם. המחנכת כאילו מהרגע שהתלוננו למנהלת החליטה ללכת עד הסוף, מתקשרת כל יום ומספרת שהילד שלי הרביץ, גנב, קילל, אונן, השפיל, הטריד ומה לא!!!! אני מנסה לעצור אותה אבל היא כאילו מכוונת ישר נגד הילד ולא רואה בעיניים. דיברנו עם היועצת והיא אמרה שהמחנכת זיהתה דפוס לא נורמלי אצל הילד ואנחנו חייבים אבחון. אז החלטנו שזה ביזיון ואי אפשר להמשיך ככה, ביררנו איזה בית ספר יותר ידידותי לחיים האישיים של הילדים ולא מתרכז רק בציונים והחלטנו לנסות שם אבל מסתבר שהם התקשרו לשאול בבית הספר הנוכחי למה אנחנו עוזבים ופתחו כזה פה על הילד שלי שהם אפילו לא מוכנים לענות לי לטלפון, שומעים את השם וישר מנתקים!
הילד בעצמו מרגיש שמשהו לא בסדר, שומע דברים מילדים אחרים ומהמורה, הוא התחיל להתרחק מכל החברים שלו ולהזניח את הלימודים, כל בוקר זה ריב וצעקות כי הוא לא רוצה ללכת לבית הספר. התחיל לזרוק משפטים שכולם שונאים אותו והוא ילד רע ולא מוצלח, פעם אחת אפילו אמר שעדיף לילדים כמוהו בכלל לא להיות. אני כבר לא יודעת מה לעשות! אני בדיכאון מטורף, כל היום בוכה בלי הפסקה, המשפחה שלנו מתמוטטת ורבה כל הזמן. אם הייתי יכולה הייתי משאירה אותו בבית אבל רק אני עובדת כי בעלי מאד חולה כרגע ואנחנו בקושי חיים על המשכורת שלי ואין שום עזרה. בבקשה תגידו לי מה לעשות! בשיחה האחרונה שלי עם המחנכת היא איימה בגלוי שהיא תתלונן עלי לרווחה כי אנחנו הורים רעים ומזניחים אחרי שאמרתי לה לא לקרוא לילד שלי "לא נורמלי והזוי" ואני מפחדת שיעשו לנו בעיות עם התיק שבנו לו שם!!!