אני בזוגיות כבר שנתיים, הוא גדול ממני , בן 26,
יש לי לחץ בשבועות האחרונים להחליט אם זה חתונה או לא, כי אם לא אני לא רוצה לבזבז לו את הזמן ורוצה שהוא יספיק להכיר מישהי.
בעיקרון הוא מושלם אליי, מתנהג אליי יפה, ג'נטלמן, ואוהב אותי יותר ממה שאני יכולה להסביר.
מרוב שהוא כזה אין ריבים אין וויכוחים, אני בחיים לא מתעצבנת עליו, הוא רגוע, שקט , אנחנו יושבים בברים ובקושי מדברים.. מרגיש שנהיה אפתיות בקשר מבחינתי
לא לחוץ לי להיפגש איתו, לפעמים גם מעדיפה שלא לעשות סקס.
אני יכולה להתנהג אליו באדישות מוחלטת והוא לא ישים לב.
אפילו למשפחה שלו, אין לי את התחושה "להרשים" או שיאהבו אותי מרב אני לא ממש שמה.
האם זה טבעי? או שזה ככה אצל כולם אחרי שנתיים?
הלב כבר לא פועם ככה ונהיה אדיש להכל...
אני פשוט מקנאה ביכולת שלו לאהוב ככה אותי ורוצה להרגיש גם ככה
מה אתם חושבים? לסיים את הקשר?
לדבר איתו? איך מדברים על זה שאני שוקלת פרידה שמבחינתו הכל מעולה, והוא כזה בן אדם טוב-
כי תאכלס לא צריך בגידה או ריב לפעמים כדי להיפרד:(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות