במערכת יחסים רצינית פעם ראשונה יותר משנה כבר ואנחנו אוהבים ממש והכל הולך טוב וחלק. אבל לא יודע מה נסגר איתי - אם זה נורמלי או לא.
עדיין יש לי רצון להכיר עוד בנות ולחזור לאתרי הכרויות ולחפש.. אפילו שזה היה לפעמים מעצבן ומייאש, לא יודע אם זה מתוך הרגל או מה..
וגם קשה לי עם הביחד כל הזמן אני מופנם ומרגיש צורך להיות לבד אפילו כמה שכיף וטוב להיות ביחד עם בנאדם אהוב וקרוב שמרגיע וחולקים חום ואהבה - עדיין קשה לי עם כאילו התרגלתי לחיות לבד לנצח
ועוד דבר -
עם כמה שטוב לנו ביחד יש לי דברים שמפריעים לי אבל אני לא יודע אם לקבל אותה כמו שהיא ולנסות אני להתגמש, ששנינו נשתנה קצת או שלא להתפשר ואפילו שאנחנו ממש מאוהבים למצוא מישהי שעומדת בהכל בצורה מושלמת - למשל חוסר ביטחון מצידה שהיא לרוב לא יודעת להחליט מה לעשות ומה היא רוצה, לא שומרת על ניקיון, או שהיא התחילה לאחרונה לעשן סיגריה פעם בכמה שבועות כשהיא יודעת שאני שונא את זה, ובנוסף יש לה מחלה קשה שפוגעת בבריאות שלה ולכן ממש חשוב לשמור על אורח חיים בריא וכמה שדיברנו על לאכול נכון ולהתאמן ביחד והכל כלום לא קורה
האמת שזה הכל דברים שדיברנו אחד עם השנייה והבנו אבל לא הגענו למסקנה או משהו
אשמח לדעתכם בשלושת הנקודות שרשמתי פה ובכלל..
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות