איך גורמים שלא יהיה אכפת לך מחברים?
אני מבינה שאבולציונית וכל החרא הזה, גורם לאדם להיות חברותי ולרצות בחברה,
אבל אם אני לא מעוניינת לרצות שאנשים יהיו חברים שלי? או שיחבבו אותי? או שיאהבו אותי?
אם כבר נפגעתי רק מהרצון הזה?
בשכל נורא פשוט לסדר את זה של חיים ללא חברים,
להסתדר עם כולם באופן כללי, להיות נחמדה כדי שאחר כך יהיו נחמדים אלייך,
אבל הרצון הזה שיאהבו אותי ושיחבבו אותי מעבר 'היא בסדר' הורס לי את החיים.
אין לי חברים, עם כמה שאני מנסה, זה בדרך כלל מגיע לידי כך שאו "היא חופרת", "היא מוזרה", "היא מתאמצת מדי", "היא סגורה מדי", "היא מאופקת מדי"
או שהם עדיין בכלל לא שמים עלי.
ובעיקרון האנשים היחידים שהתייחסו אלי בחזרה, פשוט היו בחורים שניסו להתחיל איתי, משמע להשכיב אותי.
אז לא מתאים לי הרצון הזה שיש לי בלב שיהיו לי חברים.
השכל מבחינתו שלא יהיו לי חברים, ופשוט לשמור על יחס אדיב לסביבה,
אבל הלב ממשיך לבכות ולגרום לי לעשות דברים ממש מטופשים ונואשים
ולהיאחז בכל זיז של תקווה, עד הפעם הבאה שאני אוכלת כאפה לפנים.
איך אני גורמת לעצמי, להוציא מעצמי את החלק שרוצה חברים?
לא משנה כמה פעמים אני אוכלת כאפות וחרא, וכמה פעמים פשוט 'בגדו' באמון שלי בהם ובחברות שלי, וכמה המוח שלי מנסה לרסן את הלב שלי, תמיד מחדש אני רוצה שאנשים שאני איתם בקשר יאהבו אותי וירצו להיות חברים שלי.
אני כל כך מנסה להיות מרוחקת ואדישה,או לחילופין,להפוך את הכל לבדיחה אחת גדולה ולהראות שבכלל לא אכפת לי מהם, אבל זה אף פעם לא מצליח,
לא לעבוד על עצמי ולא לעבוד עליהם.
זה בכל מצב, אפילו בעבודה אני ממש צמאה ליחס של החברים, וכמה כמה פעמים נקרע לי הלב כשהבנתי, שהם סתם שותפים לעבודה ואין לך שום משמעות בעיניהם מלבד עוד דמות עם שם שבמקרה עובדת איתם.
ואני מבינה את זה בשכל!!!!
אבל אני לא מצליחה לגרום ללב לא לבכות.
*הכוונה היא גם לחברת בנים וגם לחברת בנות
*אני מדברת כאן על יחסי חברות, לא על יחסיים רומנטיים או מיניים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות