.
אני בן 19 חייל יוצא כל סופש. מתקופת חטיבת הביניים אני חסר בטחון בכל הנוגע לבנות גם בגלל המראה החיצוני שלי (כבד משקל) וגם בגלל שחברי הטובים באותה תקופה גרמו למבוכה ולעג בשכבה לאחר כמה קטעי דאכות על חשבוני מול בחורות שרציתי. לדרוך עלי בשביל להתקדם במעמדם. בתקופת היסודי עברתי חרמים וכמעט ולא היו לי חברים עד שלב מאוחר.
היום אני במצב שבו יש לי המון חברים וכל סופש בבית אני מקיף את עצמי בחברים ובאנשים שאוהבים אותי במין מרתון סופש של לראות את כולם, לצאת למועדון, לשבת בפאב, לשחק כדורגל, שוב להתנחל אצל חבר, לטייל עם נוף ופקל, בחזרה לזולה הפרטית שלי הכל כדי לנצל את הסופש עד תום. אבל מבפנים בסופו של יום אני מרגיש לבד כאילו שאני עושה זאת רק כדי לפצות על המצב הקיים.
הנשיקה היחידה שהייתה לי במהלך משחק אמת או חובה בסוף כיתה י'. בכל פעם שאני רק מתחיל לדבר עם בחורה שיש לי אליה מעט רגש אפילו בהודעות אני מנסה להחזיק שיחה ולרוב השיחות משעממות והענין יורד או שהבחורה לא מוצאת חן בעיני או שאני נכנס לאזור הידידות, לא חסרות לי ידידות מרגיש כאילו זה הדבר היחיד שאני מכיר ויודע איך להיכנס לאזור הידידות וכולן אומרות לי ש
כמה אני בן אדם טוב ויש לי אופי מדהים ושמי שתהיה איתי תזכה. לא מוכן לצאת עם כל אחת רק בשביל לסמן וי!! רוצה בחורה אינטליגנטית שאפשר יהיה לנהל שיחה ונשית שלא מתנהגת בבהמתיות.
אני שלם עם האופי שלי (לא אומר שאני מושלם תמיד יש לאן להשתפר) למרות שלא תמיד אני מראה את זה במיוחד מול בחורות שאני מחבב. עם היופי שלי אני בכלל לא שלם. והחוסר נסיון לא תורם.
מאז שהתגייסתי יזמתי הרבה יותר שיחות עם בנות במטרה להיכנס לקטע זוגי. נתקלתי במהלך השירות באנשים הזויים, ופחות יפים שמספרים (הכל בגדר סיפורים כי לא אימתי כלום) ששכבו עם בחורות יפות, או שהם נמצאים במערכת יחסים עם בחורות יפות.
יש לי אופציות ל'הזרים בנות' זה לא הכוונה שלי. מכוון לקשר רציני אשמח לטיפים להתמודד על המצב ולהשתפר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות