באופן כללי תמיד אני מגדירה את הזוגיות שלי הזוגיות טובה. אני אוהבת אותו מאד ומעריכה אותו בכל כל הרבה מובנים אבל מידי פעם (פעם בכמה חודשים אפשר לומר) יש לנו פיצוץ אטומי שגורם לי לשטח את עצמי האם זה שווה בכלל.. לפני שלושה חודשים נולד לנו בן אחרי שנה וחצי של נישואין ומאז אני בחופשת לידה, מניקה ומטפלת באופן בלעדי.
היום בבוקר היה בלגן בבית שלא הצלחתי לסדר בגלל שהתינוק ואני לא מרגישים טוב, ב3 חזר בעלי וביקשתי ממנו שייתן יד והתגובה היתה: אין לי כוח.. מאד כעסתי על חוסר הרגישות והתחלתי להתעצבן עליו ולבכות (שזו בעיה שלי, הדמעות זולגות מהר מאד) והוא לא הגיב והמשיך להגיד לי שהוא לא רוצה לסדר עד שנשברתי ממש והטונים היו מאד גבוהים ובסוף הוא התחיל לסדר. בזמן שהוא סידר בישלתי ארוחת ערב ובאמצע הבישול הוא מודיע לי שהוא יוצא עם חברים, נדהמתי לגלות שהוא לא יעזור לי, למרות שאני על משככי כאבים ובלי שינה בכלל, לא יישאר לארוחה שטרחתי להכין לו ופשוט יצא לחברים, פשוט צעקתי עליו שיעוף בצורה מאד אמוציונלית והוא יצא.. והרגשתי שאני פשוט רוצה להתגרש... האם מתגרשים על התנהגות כזאת למרות שהרוב בסדר?? הוא בנאדם טוב ואבא טוב אבל מאז שאני נשואה אליו אני מרגישה הרבה פעמים שאני לא מספיק מוערכת בעיניו..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות