אני כבר לא מצליח עם חיי, אני רוצה להיות מאושר ושמח מזוגיות אבל אני לא מוצא אחת כזאת.
אני רוצה כבר שיהיה לצידי חבר שיתמוך בי,ואוכל לברוח אליו שאצטרך ושיואהב אותי ואני אותו, ולא יודע אני לאט לאט משתגע עם המחשבה הזאת.
היום זה הוולנטין ואני רואה ושומע כמה זוגות נהנים מהיום הזה,ויוצאים בעוד שאני שותה לבדי רק כדי לשחרר את הכאב.
וגם אני לא רוצה עכשיו לקרוא תגובות על "זה יקרה","זה יגיע עם הזמן" ומליון ואחד זיוני שכל.
בשביל זה יש לי את החברות שלי.
בטח אתם קוראים וחושבים לעצמכם 'איזה נואש',וכן יכול להיות שאני באמת כזה.
לי בחיים לא היה לי בן שיאהב אותי באמת וגם כי אבי מת שהייתי צעיר (4) ואני רוצה מישהו כזה.
וההורמונים של גיל ההתבגרות (17) לא ממש עוזרים לי.
אני פשוט רוצה להרגיש נאהב, בכל זאת גם לי מותר. לא?
ולשואלים כן נסיתי אתר הכרויות ולא מתאים לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות