נבגדתי ע"י אשתי. האם לנסות לשקם את הקשר בשביל הילדה?

שמי ירון (בדוי) נשוי 9 שנים ואב לילד בן 7 אשתי היתה בעבורי כל עולמי, אהבתי אותה, כיבדתי אותה ועשיתי בשבילה הכל שיהיה הכי טוב, היתה בינינו זוגיות מדהימה ואהבת אמת,  והערצנו האחד את השניה, אני גבר שמכבד נשים אך לא גבר שמשפיל את עצמו, היו חיכוכים פה ושם כמו לכל זוג בריא וידענו להתמודד, לפני כ 3 שנים אשתי פתחה עסק עצמאי בתחום מסויים שבו האינטרקציה עם גברים אמידים גבוהה מאוד, נתתיי את כל כולי בשביל ההצלחה שלה ושמתי את עצמי קצת מאחור( טעות) יש שיקראו לי נאיבי למרות שתמיד הייתי בחששות אך סמכתי, האמנתי ושחררתי, בשנה וחצי האחרונות חל באשתי שינוי משמעותי בהתנהגות כלפיי וכלפיי הסביבה, בלבוש שנהיה חושפני וקצר מדי ואם זה ניתוחים פלסטים ושינויים כאלו ואחרים (למרות שהיא אישה מאוד מאוד יפה) השינויים מאוד הפריעו לי אך אותה זה לא עניין, נדלקו לי נורות אדומות ורציתי להאמין שאצלה לעולם זה לא יקרה גם מבחינת האמון שהיה בינינו וגם מאחר והיא באה מבית עם סיפור קשה של בגידה, למרות כל הסימנים נטרלתי מחשבות ורמזים והאמנתי בנתינת אמון מלא ומכאן הזוגיות הלכה ודעכה, האהבה שהיתה הלכה והידרדרה וכך גם התדירות והסיפוק ביחסי המין עד להפסקה מלאה , היינו בזוגיות של 9 שנים ויש לנו ילד משותף בגיל 7, כשהרגשתי שמשהו בה השתנה ושהלב שלה נודד ניסיתי לדבר להשתפר ולהבין היכן ואם טעיתי, ואשתי טענה שזה לא קשור אליי, שזה  תהליך טבעי של התפתחות ובגרות ושאני בסדר גמור רק שהיא לא רואה בי יותר כפרטנר שלה ואינה אוהבת אותי יותר כאהבה רומנטית ואינה נמשכת אליי, יום אחד מגיע אליי מידע מהימן ע\\\"כ שבתאריך מסויים אשתי הביאה גבר זר לבית והם היו כל הלילה בבית כאשר אני הייתי מאושפז בביה\\\"ח והילדה היתה אצל אמא שלי, עימתתי את אשתי עם המידע, בהתחלה הכחישה ולאחר שהצגתי הוכחות חותכות נאלצה להודות שהיה גבר בבית אך לא מהסיבות שאני חושב, מדובר בגבר אותו היא הכירה במסגרת העבודה ויש להם קשרי עבודה וכששאלתי איך הוא הגיע אליי לבית אם לא היה כלום קיבלתי סיפור לא אמין בעליל אחרי מחשבה החלטתי להמשיך הלאה למרות הפגיעה הקשה, נפגעתי מאוד חרב עלי עולמי וסירבתי להאמין שכך היה, הלכנו לייעוץ זוגי שמתי את כולי בתוך התהליך אך הלב שלה לא היה שם והתהליך הסתיים לאחר סדרת פגישות מצידה לאחר שאמרה באופן חד משמעי שהיא רוצה להתגרש הרגשתי צורך עז לומר לה את מה שאני יודע ומרגיש שהיא בגדה בי  מאחר וכל הסימנים מראים שזה מה שהיה (מעבר לגבר שהיה בבית) קודם כל זה צורך נפשי שלי לפרוק מולה ושתדע שאני יודע את האמת ולא תחשוב שאני גבר נאיבי ומה שנקרא להחזיר אליי את תחושת הביטחון העצמי ואת תחושת הגבריות וגם שתיקח איתה את יסורי המצפון על פירוק התא המשפחתי, אך מאחר והיא מבקשת לסיים את הקשר בצורה \\\"חברית\\\" למען הילדה ולמען הזכרונות הטובים אני מתלבט אם זה ישרת או יפגע בי. לאחר שביקשה לשוחח איתי הוציאה את כל האמת המרה והמרסקת בלי הרהורי חרטה והתפרקות חששותי התאמתו כששאלתי מה היה לא טוב בי שהלכה אליו היא טוענת שהוא העותק הגברי שלה והוא גורם לה סיפוק והנאה שקשה להסביר ושהיא מאוהבת בו, אצלי אין ספק הלכה לשם משום שאצלי היא לא קיבלה ביטחון ויציבות כלכלית אותם הוא יכול לספק לה, אהבתי אותה נורא והפגיעה היא קשה וכואבת, כעת היא אומרת שאני מאוד יקר וחשוב לה ואינה רוצה לפגוע בי, בוכה ומחבקת אותי פתאום למרות שרוצה להתגרש, כנראה שמנסה לנקות את מצפונה ולכן היא \"דואגת\" לי, ובמקביל טוענת שלא שכבה איתו ושהקשר נמשך שבועיים בלבד למרות שהוקלטה בצורה חד משמעית המאשרת שאכן קרה ולא ספרה כמה פעמים כעת מעבירה מסרים סותרים על שיקום הקשר ואני רואה ומרגיש אותה מתייסרת מה גם שכעת הסיפור נודע למשפחתה הקרובה אז הכל נהיה קשה יותר משום ש"לכלכה" את שמה הטוב. אך אני שואל את עצמי האם בכלל לתת צ'אנס במקרה כזה בנוסף לכך שהיא מאוהבת בו? כששאלתי אותה מה יגרום לך לרצות לחזור אליי היא נותנת להבין שזה לא אליי אלא לחיי המשפחה האם ניתן או נכון לנסות ולשקם קשר כזה? כשהאמון שואף לאפס והאם נכון לי כגבר נבגד לקבל אישה בוגדת?  ומה הסיכוי של קשר כזה להתקיים כשרמת האמון שואפת לאפס? השיקולים שעומדים בפני כן לנסות ולשקם הם טובת הילדה והניצוץ המאוד מאוד קטן שנשאר אודות לתקופה ולזכרונות הטובים שכן היו בינינו
אובד עצות