שלום לכולם, קוראים לי שי ואני כועסת.
כן אני בן אדם וכן אני רוצה תשומת לב מתוקף היותי בן אדם
כדי למנוע את כל תגובות ה"היא סתם מחפשת תשומת לב" אספר לכם שעברתי דברים בחיים שלי,דברים שהייתי יכולה להגיע איתם ל"קשר השתיקה" של צופית גרנט קל
אבל אני בחרתי לא לתת לדברים מהעבר שלי להשפיע על ההווה ובטח שלא על העתיד
לכל בן אדם יש את הזכות להחליט על החיים שהוא רוצה ואני לא אתן לאף אחד לקחת את זה ממני.
אני תלמידה מצטיינת ויש לי הרבה חברים.
ועם זאת אני מרגישה שלא להרבה אנשים אכפת ממני(חוץ מאמא שלי)
הדוגמא שהכי פוגעת בי זה בבית ספר
ההרגשה האישית שלי זה שמורים בבית ספר שלי מסיקים שציונים טובים אומר אוטומטית שהכל בסדר איתי ואפילו מורים שאני בקשר טוב איתם לא טורחים לשאול אותי מה שלומי
זה תמיד בא בבקשות "היי שי מה שלומך,תוכלי בבקשה לעשות ***"," היי שי מה שלומך, ראיתי שחברה שלך ** קצת עצובה היום את יודעת מה קרה לה?"
וזה עוד במקרה הטוב, אני עוזרת בלימודים לילדה שמגיעה ממציאות לא פשוטה וכשמורים רואים אותי שזה כבר הפך ל "היי מה שלום ***"
ומה אני אמורה לעשות עם זה? פשוט לבוא לאותם מורים ולהגיד להם "תתייחסו אליי?"
זה שאני לא פגועת נפש אומר שלא מגיע לי שיתעניינו בשלומי? שישאלו אותי איך היה המבחן?
נא לחסוך את כל תגובות התפסיקי לחפש תשומת לב אני בן אדם ואני רוצה תשומת לב כמו כל בן אדם אחר
תודה מראש לכל העונים זה לא מובן מאליו :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025