תסכול מהותי לקראת החתונה ושאר עולמנו, האם לבטל הכל?

שלום לכם,
אני ובת זוגתי כשנה וחצי יחד.
אומר בקצרה..
היא האישה שתמיד רציתי, המכילה, החכמה, היפה (גם מבחוץ) עוד אינסוף מעלות.
בהתחלה הכל פשוט זרם לנו באופן טבעי,
לאחר תקופה שיצאנו הצעתי לה פשוט לעבור לדירתי (גם ללא התחייבות,כלומר תגיעי קיצר רוצה שתהיי פה כמה שיותר)
מהר מאוד הבנו שאנחנו רוצים לעבור יחד לדירה משותפת וכך עשינו.

מאותה התקופה,
אני מוצא את עצמי בתסכולים עזים מכיוון שהקמתי עסק חדש הכרוך בהמון הוצאות ומשאבים נפשיים ומנטליים...
ונוצר מצב שכל שאר הנטל של הוצאות החיים המשותפים שלנו ״נפל״ עליי.
היא לא מצאה את עצמה בשום מקום עבודה,
לא הצליחה להתחייב לעבודה (והרבה פעמים מסיבות שאני מסכים - כי היא חייבת ללכת עם האמת שלה)
בסופו של דבר,
צריך גם למצוא פשרה,
רוצים משק בית משותף? זוג צעיר וכו?
מדהים!
השיתוף האמיתי הוא ששני בני הזוג נרתמים ומתאבדים למען זה.
כמובן שניסיתי כמה שרק אפשר...
ברור שדבר מהסוג הזה העלה לא פעם חיכוכים בינינו..
אני לא מחפש שהנטל יהיה שווה בשווה, אבל אני חייב את העזרה כשצריך בדברים הבסיסיים.

ללא קשר, בשנה האחרונה איבדתי את החבר הכי טוב שלי (שלא נדע) ממחלת הסרטן הארורה..
מיותר לציין שמאורע מהסוג הזה מוטט אותי ..
ניסיתי (עד היום) בכל הכוח להיות הכי חזק.. להמשיך לעבודה בכל הכוח ולא לתת לשום דבר להפיל אותי (אותנו)
היא תמכה בי באופן מדהים בכל הטראומה הזו.

אני מאמין באישה הזו,
אוהב ומאוהב באישה הזו!
רואה בה אתה אם ילדי וביתנו...

הצעתי לה נישואין והיא אמרה כן!

כמה מרגש נכון?

התחלנו לארגן את הכל לאחר חופשה מדהימה וחלומית ביחד.
ממש לאחרונה היא סיפרה לי שערב אחד היא פשוט התחילה לבכות...

משהו צף לה..
אומרת שאני לא מספיק שם,
שהיא לא מקבלת מספיק אהבה ויחס ממני..

זה ממש מעציב אותי!
אני מסכים שאישה צריכה להרגיש הכי מחוזרת בעולם,
הגבר חייב להיות שם וחייב לתת לה את העוגן שאישה צריכה..

באמת שניסיתי (ועדיין מנסה).
את זה לא ראיתי מגיע (בטח לא בשלב בו התחלנו בארגון החתונה)
זה מעלה בי תסכולים חזקים ביותר בנוגע לחתונה..

באיזשהו מקום אני גם מסכים איתה אפילו,
הרי היא יודעת שעברתי ועדיין עובר תקופה לא פשוטה..
מה שגרם לי להבין שאני הכי רוצה אותה ורוצה להקים איתה בית.

אולי זה בעצם סימן טוב?
סימן שאומר לי ״ גבר ״ תתאפס על עצמך, האישה שאיתך צריכה עוד ממך (עם כמה שקשה לי כרגע)
סימן שאומר,
עדיף שתלבנו את הכל כבר עכשיו מאשר שתכנסו עם תחושות כאלו לחתונה?
או לשקול אופצייה לבטל?

לא ארצה שהאישה שאיתי תרגיש ככה..
שתרגיש ״לבד:״
שאני לא איתה ושלא נותן מספיק..
(מנסה כמה שרק יכול.. פיזית, נפשית , פיננסית מה לא)
ברוב שאפשר עוד...

בכל אופן,
אשמח לשמוע דעה של אנשים זרים.