האמת שכבר נרבה זמן אני מרגישה שאני לא יודעת מה עובר עלי,
זה התחיל בתחילת שנה,עברתי בית ספר והיה לי קשה בטירוף, בזמח כל הכיתה שלי כבר הכירו מהשנה הקודמת אני עזבתי את כל החברות שלי והייתי צריכה להתחית מחדז,זנ היה קשה והרגשתי כל יום שעשיתי טעות והצטערתי על זה..
לאט לאט התחלתי להכיר יותר ויותר חברים והמצב היה די בסדר,
אפילו לקחתי פסיכולוגית שעזרה לי להתמודד עם כל זה והיה די טוב.
בנוסף הייתי בתפקיד די נבחר בתנועת נוער אבל הביקורות שספגתי היו קשות מצד כל האנשים שם, נזיפות ואיומים שאני לא אמשיך,הייתי בוכה הרבה והחלטתי שלא באתי בשביל להיות עצובה אלא הצטרפתי לתנועה הזאת כדי להינות אז עזבתי את התפקיד ומאז החלה די ירידה במצב הרוח שלי,
אני מרגישה שהתרחקתי מכל כך הרבה חברים,
שפתאום קשה לי להתרכז בשיעורים בבית הספר מה שפעם לא היה קשה,
שפתאום אפילו לעשות שיעורים בבית קשה לי,
הרגשתי שאני הולכת אחורה ומתבודדת לבד.
לא יודעת מה לעשות עם עצמי כל כך..
לפני שבוע היה לי יום הולדת, בדרכ ימי הולדת הכי משמחים אותי בעולם כבל הרגשתי שפשוט אני רוצה לבכות,חחגגתי במסעדה עם כמה חברות טובות ואפילו שמחה לא הרגשתי,מיותר לציין שגם לא היה חיוך..
חזרתי הבייתה מבואסת ונמשכתי בחיים..
מאז אני מרגישה שאני רק מדרדרת ולא מצליחה להתרכז בשום דבר ולהבין מה קורה לי.
אתם חושבים שזה דיכאון?ואם כן למי כדאי לפנות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות