שלום לכולם,
לפני חמש שנים קיבלתי פטור בגלל צליאק.
הלכתי ללמוד תואר ראשון בהנדסה ועכשיו סיימתי. ממוצע 79, עם ניסיון תעסוקתי.
אני מרגיש תחושת פספוס שלא שירתתי.
אני רוצה להתגייס אבל לא נותנים לי להתנדב כי הפטור לא רלוונטי היום מגייסים חיילים עם צליאק לשירות חובה. הצבא אומר שאני יכול לערער על הפרופיל אבל אז אני אהיה חייל חובה והצבא יכול לשבץ אותי איפה שבא לו.
ניסיתי להתמיין לאקדמיזציה (שזה כמו עתודה לשרת במקצוע כקצין) אבל גם שם לא נותנים לי להיכנס למיונים כי יש לי סעיף קשיי הסתגלות שנקבע לפני אותן 5 שנים (רמה 41) והסעיף הזה פוסל קורס קצינים שמתלווה למסלול הזה.
יצרתי קשרים עם שלושה קצינים בכירים-2 בדרגת סגן אלוף ואחד רב סרן, משלושה חילות שונים: חיל האוויר, חיל הים וחיל החימוש. כולם יכולים למשוך אותי אליהם לתפקיד שהוא בזיקה למקצוע אבל הם לא מתחייבים ואני חייב להיות משובץ בתוך החייל כדי שזה יקרה. מחוץ לחייל שלהם אין להם כוח.
אפשרות נוספת היא, שאחרי הגיוס אבטל את הקשיי הסתגלות ואשלח טופס 55 לעבור לאקדמיזציה (או לכל תפקיד אחר גם בלי קשר לקשיי ההסתגלות).
יש לי מוטיבציה גבוהה לשרת אבל לא בכל מחיר. זה לא הגיוני שמהנדס ישרת כמש"ק X. אני מוכן להתפשר על קצונה אקדמית ולהיות בתפקיד חוגר אבל לפחות שיהיה איכותי ובזיקה למקצוע, למשל: תוכניתן, מגן סייבר, חוקר מודיעין, לוחמה אלקטרונית וכו'. יש לי נתונים גבוהים: דפ"ר 60, קב"א 52.
ההתבלטות היא כזו: האם לקחת את הסיכון? שום דבר לא וודאי פה.
לא בטוח שאני אצליח לבטל את הקשיי הסתגלות, לא בטוח שאגיע לאחד משלושת החילות בהם יוכלו למשוך אותי, לא בטוח שאקבל מיונים וגם אעבור אותם ולא בטוח שטופס 55 יתקבל.
ייתכן שאדפק בתפקיד לא משמעותי או שלא בזיקה למקצוע שלי, ואבזבז שנתיים ושמונה מהחיים שלי ואאבד את היתרון שיש לי של סיום התואר בגיל צעיר. אם אני מערער אני לא יכול לצאת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות