היי,
מאז שאני נער כל הזמן הייתה לי משמעות, הייתי תמיד מכוון לאנשהו, שואף לאנשהו.
אם זה במכון שתמיד הייתה לי מטרה והייתי מגיע אליה ומציב עוד אחת או אם זה בתחביבים שהייתי לוקח על עצמי פרוייקט ומסיים אותו או אפילו בבנות ושיפור עצמי מבחינת ביטחון וכו'.
תמיד היה לי משהו שמניע אותי, מטרה.
בשנה האחרונה נכנסתי לקשר ובתוך הקשר הרבה השתנה אצלי, הבת זוג נהייתה המרכז של העולם שלי, לא שאפתי כבר יותר מדיי ופשוט הייתי איתה כל הזמן.
כן המשכתי להתאמן קבוע וכו' אבל זה לא היה מניע אותי כבר, היא הייתה המניע שלי, מה שאני רוצה לקום בשבילו בבוקר ולישון איתו בערב.
לפני חודש-חודשיים נפרדנו לאחר יותר משנה קשר, כמובן שהיה לי ממש קשה תקופה מהמחסור של לא להיות איתה ,לא לדבר איתה וכו'
כרגע עדיין קצת קשה מהפרידה אבל הדבר שבאמת קשה לי הוא שבפעם הראשונה אין לי מטרה או שאיפה, אני מוצא את עצמי בבית רואה טלוויזיה או סתם יוצא עם חברים ובזה מסתכם היום שלי וזה פשוט הרגשה ריקה מבפנים.
אני מתאמן , קורא, לומד באוניברסיטה אבל זה לא מרגש אותי , לא מניע אותי. אין לי משהו שבא לי לשאוף אליו או לכוון מטרה אליו פשוט אין לי כוח לכלום כלכך.
אני לא מכיר את המצב הזה כל כך אז אני גם לא יודע איך להתמודד איתו, אשמח אם אנשים שמכירים והיו במצב הזה יגיבו ויגידו לי מה דעתם.
תודה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025