אני בקרבי, יצאתי הארון היציאה הייתה ממש אינטנסיבית וקשה בנוסף עברתי פרידה אחרי זוגיות עם הבת זוג של חצי שנה במהלך הצבא. חיפשתי מישהו שישים לב אליי ולמצוקה אבל באותו זמן הייתי בתפקיד פיקודי ופחדתי שקבן ישפיע. ברגע שאמרו לי שאני מודחת כי צריך לצמצם מפקדים נכנסתי ממש למצוקה ורציתי שמישהו יראה לקחתי את הנשק דרכתי ושמתי מתחת לראש לחצי שניה כדי שהחהרות שלי שבאו לנחם אותי אולי יראו ויבינו את המצוקה, מעולם לא הייתי אדם אובדני ואפילו באותו רגע ירדתי מהרעיון מיד. אחרי כמה ימים שהיה לי קשה לאכול ולתפקד שלחו אותי לקבן. מטרתי הייתה רק לקבל תקופה בבית לרגיעה. הטעות הכי גדולה הייתה שסיפרתי על האירוע עם הנשק לקבן כי חשבתי שבלי זה הוא לא יתן לי זמן בבית, אמרתי לו שכוונתי לעולם לא הייתה לפגוע בעצמי. הןא שלח אותי לפסיכיאטר שקבע על שחרור מצהל, התחננתי כדי שלא ישחרר אותי אמרתי לו שמעולם לא הייתי אובדנית ושזה מאיד חשוב לי לסיים את השירות אך כלום לא עזר בגלל המקרה עם הנשק. כרגע הציעו לי תפקיד שהכי חשקתי בו במחזור שעומד להיפתח ויש לי חוות דעת שניה של פסיכיאטר עוד כשבועיים, איך אני יוצאת מהמצב הזה וממשיכה בשירות שלי בתור תוחמת עזרה!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025