מגיל קטן אני עוברת בתי ספר ודירות, וזה ממש לא באשמתי. בכיתה א' ההורים שלי החליטו לרשום אותי לבית ספר דתי והם בכלל מסורתיים, בכיתה ב' עד ה' שמו אותי בבית ספר חילוני, היה לי קשה להיות מקובלת בחברה כי הגעתי בכיתה ב' ובואו נאמר שגם לא הייתי ילדה קלה כל כך, הייתי רבה עם בנים. לקראת כיתה ה' כבר התחילו לחבב אותי ולכולם היה עצוב שעברתי בית ספר. בכיתה ו' שמו אותי בבצפר חרדי. בכיתה ט' העבירו אותי לבצפר דתי. המשפחה שלי בכלל לא דתיה. סיימתי את ה12 שנות לימוד שלי וחזרתי בשאלה. היום אני מוצאת את עצמי בלי חברים, עם בעיות בדיבור מול גברים. אני לא מוצאת את עצמי, לא יודעת מי אני ואיך להתנהג בחברה, מרגישה זרה. כל החיים האשמתי את עצמי שאין לי חברות, אבל היום הגעתי למסקנה שפשוט אין לי מה לשמור על קשר עם בנות שאין לי מכנה משותף איתן כי אני והן עולמות שונים. הייתי בקשרים זוגיים בעבר עם גברים, שהם התחילו איתי במקום עבודה. היום אין לי את האפשרות הזאת ואני מרגישה שאני מתאמצת יותר מידי כדי להכיר גברים ובסוף מוותרת לעצמי והולכת על סטוצים וגם נפגעת בסוף כי אני לא יודעת איך לתקשר איתם כמו שצריך מבלי להיראות ילדותית ומטומטמת. תודה שקראתם עד לפה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות