אני זוכר דבר שקרה לפני זמן רב. לפני שלוש שנים בערך היה לנו בבית ספר הרצאה נגד אלכוהול וסמים. דיברו איתנו על לחץ חברתי ועל הסכנות של צריכת אלכוהול וסמים. אחר כך היו לנו מעגלי שיחה בכיתות, וכלום אמרו כמה לחץ חברתי הוא נורא וכמה סמים ואלכוהול יכולים להזיק במקרה כזה או אחר. הרבה דברים המצדדים בהרצאה נאמרו שם.
עכשיו אני לומד בתיכון ואני רואה מה עושים האנשים המקובלים והפחות מקובלים בשכבה. הם משתכרים במסיבות (אני יודע כי הייתי במסיבות) ומעשנים ירוק בהפסקות. והם משפיעים על כולם. אבל זה ממש לא הכל. הם פיתחו תרבות נגד ה"סאחיות".
התרבות הזאת השתרשה בתת מודע של כולם, שלהיות שיכור ומסטול זה בסדר לגמרי. שאפשר להתנהג כמו חיה למי ששונה ממך. שלהיות אנטי נגד כל העולם זה דבר טבעי. שאמונה בכך שבני אדם הם לרוב אנשים טובים זאת צביעות. שאי אפשר לסמוך על משטרה ובכלל לא כל השלטון. שמחשבה על בריחה מהבית, מהחברה או מהמציאות היא לגיטימית. שאי אפשר להנות בלי להכניס לגוף חומר פסיכואקטיבי.
מכירים את המילה "סאחי"? התרגום של המילה הוא צלול, פיקח. אבל כשמשתמשים במילה כסלנג, ביום יום, יש משמעות הרבה יותר רחבה למילה הזאת. זה הבנאדם שהוא ההפך מכל מה שציינתי בפסקה הקודמת. האיש שאוהב אנשים, שלא מעשן או שותה ומצליח להנות. זאת מילת גנאי. אף אחד לא רוצה להיות סאחי.
ואני סאחי, טוב לי בחיים, אבל אין לי חברים.
האם זה נורא להיות סאחי ואני סתם מתבכיין או שיש אמת במה שאני אומר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025