היי, אני בכיתה ט' ומביסודי אהבתי את השירים של נתן גושן ואותו כבן אדם.
ככל שהזמן עבר זה רק התחזק ואפילו החברה הכי טובה שלי אוהבת אותו בזכותי ככה שכל הזמן אנחנו שומעות שירים שלו, מדברות עליו ועוד..
מרוב שאני חופרת עליו חצי מהכיתה שלי כבר שומעת שירים שלו אפילו בנות שהן הכי ערסיות בואו נגיד ככה.
הייתי בהופעה שלו ובכיתי הרבה מהתרגשות, היט לי מלא צמרמורות וברור שזה טבעי אבל אני לא מדברת על זה, כל ההופעה עיצבן אותי לדעת שיש עוד בנות שאוהבות אותו ואת האופי שלו, עיצבן אותי לראות שמלא אנשים באו לשמוע אותו כי אני פתאום נהייתי רכושנית כלפי בן אדם שלא יודע על קיומי.
אני מתאהבת בו מיום ליום יותר וזה לא משהו שיחלוף וגם אני תמיד אוהב את השירים שלו זה עניין של טעם, אם אשמע את השירים שלו כל אחד מהם ברציפות הרבה פעמים לא ימאס לי אני רצינית! אני באמת קשה לי להסביר מה הבעיה שלי אבל תנסו להבין.. וזה לא בגלל הגיל שלי או משהו כזה אני גם לא מאלו שצורחות ומגזימות אני פשוט ובאמת בסהכ אוהבת את הבן אדם ואת השירים שלו, הסיפור חיים שלו.. אני יודעת עליו הרבה.. המחשבה שהייתה לו חברה מטריפה אותי ואני מתחילה לבכות מעצבים ומעצב!! אולי כי אני מתחילה להתחבר אליו עם עצמי? אני באמת לא יודעת.. כואב לי ועצוב לי לדעת שלא יקרה בנינו כלום לעולם וכנראה שגם אם הייתי בגיל שלו לא היה קורה אבל עכשיו גם אם אני ממש רוצה זה לא אפשרי.. אני אוהבת אותו אני רוצה להתקרב אליו שיקיר אותי שאני אהיה חשובה לו כמו שהוא חשוב לי.. אני באמת אוהבת כל חלק וחלק בו וקשה לי עם זה כי אני מתאכזבת ועצובה והוא בכלל לא מכיר אותי..
תקראו לי משוגעת, הזויה.. זה המקרה שלי זה מה שעובר עליי בחרתי לפרוק ולקוות לעצות אז למי שאין משהו טוב להגיד עדיף שלא ירשום.
תודה מראש לכוללםםםם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות