אהלן כולם.
אתחיל בזה שאגיד שאני יודעת שאני רק בת 15 וכל החיים לפני וכל זה, אבל זה פשוט איך שאני מרגישה כבר זמן לא קצר ואין לי כבר למי לפנות בנוגע לזה.
אז יש לי אקס, היינו יחד תשעה חודשים; המערכת יחסים שלנו הייתה מאוד רעילה (דאגה ואובססיה ומה לא) אבל הוא היה האדם הראשון שבאמת אהב אותי והיה לו אכפת ממני. נפרדנו לפני קצת פחות משלושה חודשים. אני מוצאת את עצמי מתגעגעת אליו, או יותר נכון לאיך שהוא גרם לי להרגיש ושהיה לו אכפת ממני באמת.
מאז שנפרדנו התרחקתי מרוב החברים שלי, גיליתי שרובם המוחלט שונא אותי או לפחות כועס עלי מאוד בגלל דברים טיפשיים שקרו לפני המון זמן, ושבאופן כללי אנשים לא חושבים עלי את הדברים הכי נחמדים בעולם.
אני מוצאת את עצמי כמעט כל ערב מתקשרת לפלוס מינוס כל מי שאני מכירה ושואלת אם הם רוצים להיפגש, ואף אחד לא יכול או רוצה.
עכשיו יותר בעניין של זוגיות- בכמעט שלושה חודשים האלה מאז שנפרדתי מהאקס שלי הייתי בקטע עם פלוס מינוס חמישה בנים ובת אחת. אף אחד מהם לא רצה משהו לטווח ארוך איתי, או שהם היו קריפים מוחלטים שרק רצו להשכיב אותי (רק אומרת שהעניין הזה טופל ןהם לא הולכים להטריד אותי יותר, טיפלתי בכל העסק באמצעים הכי חמורים שיכולתי להשיג), והבחורה הייתה מישהי מאוד רעילה שעדיף לי לא להכניס לחיים שלי. חוץ מהחברה הכי טובה שלי, אין אף אחד שבאמת אכפת לו ממנו או שבאמת מכיר אותי. בתכלס יש לי חור בצורת מערכת יחסים בריאה עם מישהו/ מישהי שאוהבים אותי בלב, שאף אחד או אחת מצליחים למלא. אני מתגעגעת לאינטימיות (עזבו שניה סקס, פשוט לשבת עם מישהו שבאמת מכיר אותי ולדבר על מה שאני באמת מרגישה).
אני מרגישה שאני לעולם לא אמצא מישהו או מישהי שאין להם איזשהו מניע נסתר ושלא יפגעו בי. אני פשוט מרגישה ככ בודדה. ושלא תבינו אותי לא נכון, אני יוצאת למקומות ופוגשת אנשים, אני לא יושבת מול הטלוויזיה ומחכה שהאהבה תדפוק לי בדלת.
בכנות אין לי שמץ של מושג למה אני כותבת את זה כאן, אני פשוט צריכה להגיד את זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות