אהלן, האובדנות היחידות שחוויתי בחיי הם של סבתי והכלבה שלי.
חייב לציין ששתי האובדנות האלה קרו לפני שנתיים ועדיין קשה לי עם זה.
סבתי הייתה יקרה לי והכלבה שלי איתי מהרגע שאני זוכר את עצמי בערך. זה בהתחלה משהו שאתה לא מעכל אבל עם הזמן אתה פשוט קולט שלא תוכל לראות יותר בחיים את מי שאיבדת.
המחשבה הזאת והנסיון הקטן הזה שיש לי עם אובדן זה בלתי נתפס לי, איך אפשר ככה? אבדתי עד היום את סבתי ואת הכלבה מה יהיה שאאבד עוד קרובי משפחה, כמו סבי, אמי וכו'? זה פשוט בלתי נתפס כשאני חושב על זה לאבד מישהו ולא לראות אותו יותר בחיים והעניין הוא שעם השנים אתה מאבד עוד ועוד אנשים שקרובים אליך ככה שזה ניהיה יותר גרוע.
2 האובדנות הקרובים אלי הזמן עשה את זה יותר קשה לא יותר קל, כמובן שלא 24/7 אני חושב על זה אבל כשאני חושב זה גורם לי כאב גדול עד כדי דמעות וצער שהורס לי את כל היום...
איך מתמודדים עם זה? אני לא בחור רגיש יש שיגידו שקר אבל ספציפית עם אובדן קרובים קשה לי רק המחשבה....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025