שלום,
טוב אנסה לתת קצת רקע על עצמי.. אפשר להגיד שאני מאוד חסרת ביטחון ולא מעריכה את עצמי מפני שאני מכוערת (מילה שאני לא אוהבת להשתמש בה אבל זה תיאור מאוד נכון לגביי, חוסר יופי מוחלט). בעקרון למדתי לקבל את העובדה הזאת ולרוב אני פשוט לא מתעסקת בה, אלא באמת מנסה להתעסק בעיקר, בעשייה ובלחיות את חיי באושר ככל האפשר. אבל יש תקופות שאני ממש מתאבססת על המראה שלי ושוקעת ברחמים (למה דווקא אני?! הבחור שנדלקת עליו לא בעניין למרות שיש ממש חיבור טוב כי הוא לא ימשך אלייך בחיים.. כאלה).
המשותף לכל זה, גם כשאני במצב סבבה/ניטרלי/עצב כשאני מכירה מישהו ובמידה ואנחנו יוצאים נניח אני יכולה להתלב ממנו ממש בהתחלה.. עד שאני מתחילה לבחון אותו לחשוב לעצמי.. מה הבעיה שלו? למה הוא מעוניין בי? למה שהוא ירצה להיות עם מישהי ממש מכוערת?(שהיא גם לא בדיוק הכי חכמה ומלאה בחיי חברה) כנראה הוא נואש ומוזר או שקרן שפשוט מתלהב מהגוף שלי ורוצה לזיין אותי.
כשהחלק הנ"ל מגיע, (והוא מגיע, לא משנה מי הברנש. לא משנה אם שכבנו או לא, לא משנה אם זה בדייט שני, חמישי או אחרי כמה חודשים זה אפילו קרה לי עם האקס שלי שהיינו יחדיו 3 שנים.) אני נשאבת לסרטים של עצמי וישר "בורחת" או שאני פשוט מתחילה להתנהג מוזר באופן בלתי נשלט ככ.
אני באמת אבודה ולא יודעת מה לעשות במצב הזה ועם מי להתייעץ..אני על פניו בחורה ממש קלילה מצחיקה (אין מה לעשות.. מכוערות לרוב מפתחות חוש הומור) אז זה לא שאני באמת מסוגלת לבוא ביציאה ושאול "מה אתם מוצאים בי?בבקשה תספקו לי הסבר הגיוני?" או להתייעץ עם חברןת כי בטח לא יהיה להן מה לומר ויהיו מאוד מובכות.
מה עושים במצב כזה? יש מישהו פה שחווה את זה גם? שמבין פחות או יותר על מה אני מדברת? אני מפחדת שלא אצליח להתאהב בקצב הזה בחיים.. אני מנסה להרגיע את הקולות בראש אבל כשאני מסתכלת במראה אני באמת מרגישה שמי שירצה אותי כנראה הסטנדרטים שלו ברצפה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות