איך להתמודד עם התקפי זעם של בן זוג? ואם בכלל?

לא מצליחה לדבר עם הנושא עם אף אחד מהקרובים ולכן חשבתי להעזר בכם- אנשים רבים טובים ואקראיים.
אני אספר את העובדות באופן אובייקטיבי ככל האפשר כי רק כך אוכל לקבל עצה נכונה שכנראה תשפיע על העתיד שלי.. אז תודה לכם ובהצלחה לי.

אני בת 27 עם זוגיות כמעט שנתיים.
השנה הראשונה הייתה מלאת אהבה והפתקאות עם זאת מלווה בחוסר ביטחון (שלי), וחוסר אמון(גם כן שלי) לאחר שנחשפתי לכמה הודעות שלו עם נשים בניהן גם אקסית (לא מצאתי הוכחה לכך שבגד אך הוא כן הסתיר ושיקר תמיד). מקרים אלה נשכחו וסיכמנו שנבנה את האמון. הוא הבטיח הבטחות מפה ועד לעולם הבא ואני הפסקתי לחפש לו בנייד או לנסות להוכיח את האינטואיציות שלי.
אני יודעת שבן זוגי אוהב אותי ויעשה הכל בשבילי. אנחנו בקשר כל היום וגרים אצלו.

יש לי חסרונות רבים: אני ילדותית, תלותית (חברה אמרה, לא ניתן לאישוש) וכפי שאמרתי למעלה גם חסרת ביטחון.
גם לו יש חסרונות משלו אך העיקרי שסוגר עליי הוא התקפי הזעם שלו. אני אדם רגוע מאוד ואוהבת שקט מבית.
בן זוגי מאוד אמוציונלי (עבר חיים לא פשוטים בעליל) ואני יותר מאופקת- אני לא מתרגשת מכל משבר ואני תמיד מנסה להמשיך הלאה והוא מרגיש לי- תמיד תקוע בעבר.
אני מרגישה שהוא לא מקשיב לי. ברגע שאני אומרת לו משהו שהפריע לי ואני באמת מנסה בכל כוחי לעשות את השיחה למתורבתת, לדיון שיאפשר לו להגיב גם- הוא ישר מתגונן, תוקף בחזרה ע''י דברים שאני לא בסדר. (לעיתים פעם בחודש והיו פעמים אחד לשבוע) וכאן יש שתי אפשרויות:
האפשרות הראשונה; שהייתה תקפה בעיקר למקרים הראשונים שבהם הוא הרים את הטון הייתה לענות לו, להתגונן חזרה, להאשים אותו ולבכות. הוא היה בועט בדברים, מקלל, צועק. ואני בוכה ומבקשת שיפסיק לצעוק מהעבודה של השכנים.
בסופו של דבר הוא בורח מהבית, חוזר אחרי כמה שעות רגוע ומקסים מהרגיל, מבטיח שיעבוד על זה ואני מבטיחה שאני אשפר את הגישה שלי.
אופציה שנייה: כשקראתי בגוגל על התקפי זעם- היא לנסות כמה שיותר לשמור על רוגע גם כשהוא צועק ולא לענות. בסופו של דבר אותו דבר כמו באופציה א' רק כשהריב מהיר יותר.
כמובן שהפכתי להיות זהירה מאוד איתו, אני מנסה לעשות הכל כדי שיהיה לו טוב אך מצבי הרוח שלו הפכפכים מאוד ושמתי לב לזה לאחרונה במיוחד (והוא אומר על עצמו שהוא פחות נחמד בחורף כי קר). הוא יכול לחזור כעוס מעבודה, או מפקקים ולחזור תוקפני או לחוץ מכל דבר.
בשאר הזמן- הוא מקסים ואוהב. הוא אדם טוב ויעשה הכל בשביל לעזור לכולם. יש לו הרבה חברים אך מעט שאיפות (לא למד ולא מחזיק עבודה מעל שנה) אני- קצת יותר זהירה מאנשים אך לא מבודדת. מסיימת תואר וחשובה לי יציבות בחיים, בעבודה ובבית.
אני דואגת לעתיד שלי איתו ומפחדת שאני שורפת את הזמן שלי בהמתנה למהפך שלא יקרה.

היו מספר רגעים בהם הסברתי לו שזה מפריע לי מאוד והצעתי תמיכה כלשהי כמו פסיכולוג, חוג לפריקת אנרגיות, מעגל תמיכה וכל מה שאפשר לחשוב עליו. הוא אמר שיעשה זאת בעצמו ולא מוכן להקשיב ברצינות כי הוא לא מודע שיש לו בעיה, או מכחיש. לכן, אל תתנו לי הצעת ייעול זאת שכן מדובר בגבר די פרימיטיבי ומקובע בדעות.
כמו כן, היתה לי מערכת יחסים לפניו שהייתה מאוד רגועה שבה הייתי מלאה בביטחון ולא הייתה לי בעית אמון -אך הייתה חסרה לי האהבה שאני מרגישה עכשיו.

מאוד מבלבל אותי ואני לא בטוחה מה אני הולכת לעשות.
אשמח לדעת מה אתם חושבים
ואם יש בכם אנשים שחווים התקפי זעם אשמח לדעת מה הפתרון הכי טוב מי שעומד בצד השני.