היי ובוקר טוב.
אתמול התפוצצה לי הבועה בפרצוף
אתמול בני בן 12 יצא עם חברים מכיוון שנשבר לו הפלאפון הוא נכנס להתכתב עם חבר שלו דרך הפלאפון שלי לחשבון האינסטגרם שלו.
חבר שלו הגיע והיה מאוד נחמד ומנומס והייתה לי הרגשה טובה לגביי הילד הזה.
כשראיתי שכבר מאוחר והילד לא מגיע לקחתי החלטה להיכנס להודעות שלו ולשלוח הודעה לחבר שלו.
פתאום אני רואה שהם קבעו שהחבר מביא איתו בירה והבן שלי אומר לו שים את זה בתיק שאמא שלי לא תראה.
חשכו עיניי פה כבר לא יכולתי המשכתי לקרוא התכתבויות שלו וגילית ככה שהוא גם מעשן.
השעה הייתה כבר 22:30 והילד לא חזר הביתה לא יכלתי לשבת יותר בשקט .
לקחתי החלטה שאני לא שולחת הודעה דרך חבר שלו כי אז הוא יבין שאני יודעת ולא רציתי שהשיחה הזו תתנהל מתי שאני עצבנית.
אבל החלטתי לצאת לחפש אותו בגן שהם יושבים בו תמיד.
במשך חצי שעה אני מחפשת את הילד ומתפללת לאלוהים שהכל בסדר.
לא מצאתי אותו וחזרתי הביתה , הוא פשוט ישב שם ואכל ואמר לי אמא חשבתי שאת ישנה.
אמרתי לו לא יצאתי לחפש אותך ופשוט פרצתי בבכי.
הרגשתי שהוא נבהל והוא פשוט הלך לישון.
החלטתי להיכנס למיטה וללכת לישון כי אני לא מסוגלת לנהל איתו שיחה במצב שכזה.
עכשיו ככה אני רוצה לנהל איתו שיחה מהמקום הכי בוגר שיש בלי הפחדות סנקציות ממקום בריא אוהב ומכיל.
זה ילד שעבר המון בשנים האחרונות (גירושים מכוערים)
צריכה את עזרתכם.
אני לא יודעת איך להתחיל את השיחה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות